מד, ב

ממש הנה יש להקדים מ"ש במ"א ע"פ והאיש משתאה לה מחריש כו' דכפל לומר משתאה וגם מחריש שזהו ענין ש"ע ונפ"א משתאה בש"ע ומחריש בנפ"א כו' להיות כי הפי' דמשתאה ל' שממון כמו אשתומם כשעה חדא והוא בחי' ביטול במציאות ממש שהופשט לגמרי מכל וכל ממעמדו ומצבו הראשון ולא נשאר לגמרי בו בחי' מהות דבר מה כמו כאשר אשתומם בשכלו ודעתו שאין דעתו עליו לגמרי ולא יכול לכוין דבריו כלל וכלל מעוצם ההשתוממות כשממון במדבר שאין בו כלום אך עדיין אין זה רק ביטול עצמותו לגמרי אבל לא נתדבק עדיין במהות האור העליון הימנו רק שבטל מעצמותו לבד כמו עד"מ הידוע מאיש בן כפר שלא ראה נימוסי הוד גדולת מלכות שכשרואה יוצא מדעתו ומתבלבל לגמרי עד שלא נשאר בו כח לעמוד ועכ"ז אין זה רק ביטול עצמותו לגמרי עדיין אבל לא השיג מאומה ממש במהות ועצמות הנימוסי מלוכה ואוצרות כלי יקר וכל גדולת המלך כי רק מפני קטנותו בערך בעבודת האדמה בכלי המחרישה כו' דבר גדולה זאת עליון ביותר מערכו ולא יכילנו ע"כ יתבטל ממציאותו הראשון אמנם אח"כ דוקא ישוב אל דעתו להשיג במהות ועצמות מעלת וגדולת העושר והכבוד וכל הון יקר תפארת מלכות בכל פרטיהם אז כלה אור נפשו אליהם ויתדבק בדיבוק עצמו בלי יוכל להפרד נפשו ולא תשבע עינו כו' עד שכלתה נפשו ממש וכו' ונמצא יש ביטול שני אחר הראשון שביטול הראשון לא היה רק בבחי' הפשטת כל עצמותו ומקומו שניזוז ממנו לגמרי ועדיין לא קרב בנפשו בזה כלל למהות ועצם גדולת המלך רק אח"כ כאשר תשוב רוחו אליו להתבונן במהותו יתבטל שם ביטול עצמו בדיבוק תמידי זהו עיקר הביטול שבטל ונכלל בעליון הימנו ממש והיו לאחדים בלי ימצא במהות בפ"ע משא"כ בביטול ראשון שנתבטל רק מעצמותו לא נכלל עדיין בעליון וממילא הוא בבחי' מהות נפרד רק שהוא בביטול כו' וד"ל. ובאופן אחר יובן זה בדוגמא קרובה יותר והוא מהשתוממות השכל דמשפיע כשמקשה התלמיד וסותרו לגמרי כמו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org