כח, ד

על מע"ב הוא מחדש בכל יום בטובו העצמי כנ"ל מעצמו כי חפץ חסד הוא לעולם ולא ישנה טבע עצם טובו למנוע הארת הטוב להטיב כו' וכמ"ש טוב ה' כו' רק שאינו מוסיף אור חדש אלא מחדש את האור שכבר מאיר שלא יופסק כנ"ל אבל על בחי' אור וזיו השכינה שבגן עדן ששם מאיר בתוס' אור חדש מעצמי' טובו הנעלם הנה לזה צריך התעוררות מלמטה בהעלאת מ"ן דברורים דרפ"ח כו' ועי"ז דוקא יתוסף אור חדש בזיו השכינה שבג"ע שיאיר בזיו זה הארה והמשכה חדשה לגמרי וזהו הנקרא שכ"ר טו"ב לנשמות בג"ע שנהנין מזיו השכינ' מידי יום ויום בבחי' תוס' אור חדש דוקא וכמו שאנו אומרים וקדושים בכל יום יהללוך סלה כו' פי' קדושים הן הנשמות שבג"ע שכבר נסתלקו כנשמות הצדיקים כולם שמאדם הראשון עד עכשיו שעבודתם תמידי ילכו מחיל אל חיל לחזות בנועם ה' בתוס' אור חדש מידי יום ויום ממש. וזהו יהללוך סלה בעילוי אחר עילוי בלי הפסק לפי שבחי' תוס' א"ח זה שנהנין בו מזיו השכינה הנקרא שכר טוב הרי הוא בא ומאיר מעצמות אא"ס ממש שנקרא טה"ע שלפני הצמצום הראשון כו' שאין לו שיעור למעלה ולמטה כו' כידוע ולהיות שסיבת זה החידוש אור בתוס' מן העצמות בא על ידי בחי' הבירורים דרפ"ח בבחי' א"ח דוקא מלמטה למעלה כאשר סוף מעש' עלה כו' ע"כ אמר ברוך משלם שכר טוב על עבודת הבירורים שנמשך ומתצמצם לזה לשלם שכר טוב מידי יום לנשמות בג"ע וזהו למעלה מחידוש אור השפע ומזון לבריאות וחידוש חיות דומם וצומח שאינו רק כדי קיומם ולא בבחי' תוס' כמו שכר טוב לנשמות (ולמעל' היינו לזו"נ שנק' יריאיו נמשך מהעצמות שכר טוב זה מבירורי' שלהם דמ"ה וב"ן דזו"נ שמבררי' לנוגה דבי"ע כו') ומ"ש בע"ח דמתחילה היה רק חפץ חסד ואח"כ כו' קאי דוקא על בחי' תוס' אור בג"ע ולא על מע"ב לפ"ז ולא משמע פשט הענין בע"ח כן למעיין שם וד"ל.

(יב) ברוך חי לעד וקיים לנצח. הנה ברוך משלם כו' ליראיו הן

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org