כז, ג

מעשה שחס על איבודו מפני שהניח בו כחו העצמי שיותר נעלה מן התענוג והרצון שבו כו' ולזה אנו מוצאי' שגם על איבוד הארץ בגשמיו' כצומח ודומם שבו הוא חס כמו במבול וכה"ג (ויוכל להיו' שחס על איבוד הארץ הגשמי יותר מעל הבריות כו' להיותו בו שלימו' הרצון יות' כנראה בחוש שעל גזילת בנין ביתו ושדהו יותר יגיע בעצמות האדם מעל שורו וחמורו כו'. ולכך א' לא תחמוד בית רעך ואח"כ שורו כו') וגם מצד בחי' הרחמי' על השפל יותר יותר יומשך רחמים רבים כו' ולכך אמר תחלה ברוך מרחם על הארץ להיות שרשו בתחילת הרצון והוא מ"ש תחלה ברוך שאמר והי' העולם בפ"מ דווקא משם דוקא נמשך מבחי' מקיפי' כי נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן כו' כידוע וד"ל.

(י) וכן הוא ענין מה שאנו אומרי' אלקי עולם ברחמיך הרבים רחם עלינו אדון עוזנו כו'. פי' אלקי עולם הוא מי שאמר והי' העולם הנ"ל בעל הרצון הפשוט שבעצמותו ממש נקר' רחמיך הרבים והוא מקור כל המקיפים ואח"כ נחלק לה' מדרגות דנר"נ ח"י והמקיף הראשון מקיף דיחידה שהוא מקיף דרצון הפשוט הזה שאמר והיה כו' שהוא בבחי' יחידה כו' היינו רחם עלינו והוא מדרגה א' בכלל (אבל הוא מדרגה הב' בפרט לגבי בחי' רחמיך הרבי' שבעצמותו ממש כו') והמדרגה הב' מקיף דחיה מקיף השני והוא אדון עוזנו והוא שבא הרצון מן ההעלם כו' שזהו ברוך הוא הממוצע כנ"ל ואח"כ מתצמצם לבא בפרט המעשה כנ"ל שזהו ברוך אומר ועושה הוא מקיף הג' דנשמה והוא צור משגבנו ואח"כ מתצמצם לבוא בגזרת דיבור קיום הרצון שזהו גוזר בדיבור ומקיים הוא מקיף הד' דבחי' רוח מגן ישענו ואח"כ נמשך הרצון בחכמה שבמעשה שזהו עושה בראשית הוא מקיף הה' דבחי' נפש והוא משגב בעדנו ממש בפו"מ כו' אך פי' כל ברוך הוא רק גילוי ההעלם שהוא בחי' או"פ או גילוי העלם המקיף בבחי' מקיף דא"י בכל ה' בחי' דנר"נ ח"י הללו ומה שאמר באלקי עולם ברחמיך כו' אדון עוזנו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org