כג, ד

יוכל להשכיל השכל והסברא אז רבו מבטש אותו ומרחקהו לפי שעה ומיד נפתח אור כלי שכלו להבין ולהשכיל עצהי"ט מצד בחי' ביטול ישותו וגסותו בביטוש זה שגורם הארת אי"ן ומ"ה דחכמה שבמוחו להשכיל כו' (כך כל העלם המקיף בא לידי גילוי ע"י ביטוש דשמאל דוחה כמו כל תוכחות מוסר בדברים רעים לאיש עושה רע עד שיפול לבו בהכנעה ואז ישוב בתשובה מצד ביטול גסותו בביטוש התוכחה בדברים רעים כמו שמצינו במשה שביטש את בנ"י ואמרו מיד חטאנו כו' וכן כל יסורין ממרקין כו' שע"י ההכנעה וביטול כעפר שע"י היסורין נשבר לבו בקרבו אז ישוב בתשובה שלימה כמ"ש בצר לך ומצאוך כו' אז ושבת כו' וכמנשה שע"י יסורים שב כו' וכמ"ש בזוהר דגופא דלא סליק ביה נהורא דנשמתא מבטשין ליה כו' וגם כל שלימות המדות ושלימות השכל לא יבוא כ"א ע"י יסורים והכנעת הגוף בתכלית ובהיפוך במעונגים וגסים אינן מוכנין לכל חכמה ומדה טובה כלל כידוע בענין המשל כשהמלך שלח את בנו יחידו שילך בגלות בשביל לאבד ולשכוח לגמרי מקום גדולתו בתענוגי ומעדני מלך ועי"ז יקנה כל קנין המעלה בחכמ' ומדות עד שחכמתו עמדה לו לפרנס א"ע והיה זה לתענוג גדול על שלימותו זה שא"צ לאביו כו' הרי כל גדלות המוחי' באו מההעלם לגילוי רק ע"י היסורים כו' וזהו ג"כ טעם גודל ענין היגיע' דוקא בעומק הביטול וההרגש בעצמו על לימוד איזה חכמה עי"ז דוקא יבא לתכלי' עומק החכמה להשכיל למעלה למעלה בעומק ואורך ורוחב גדול כו' וכל שאינו מתיגע בעומק ביטול עצמו כ"כ לא יבוא לעומק החכמה כ"כ). וכענין המאמר שאין התור' מתקיימת בקיום ותוקף גדול בכח חכמתו ובינתו רק במי שממית עצמו עלי' שזהו בהפקירות כל עצמותו להשליך נפשו מנגד לגמרי להמית עצמו במס"נ ממש כו' וכך גם במי שממית עצמו ביגיעת כל נפשו בהשגת ממון במו"מ בא להמשיך עליו מקור העושר כו' ואעפ"י שיש יגע ואינו מוצא לא חכמה ולא עושר היינו מצד רוע מזלו כי מזל מחכים מז"ל מעשי"ר כו' וא"צ רק ליגיעה עצומה בעומק

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org