לד, ד

עצמו לזה כלל וכלל רק מצד אימתו של מלך מפני שהמלך כמו שהוא ברוממותו כשהוא נגלה בעין הרואה עליו תפול אימתו על הרואהו ומתפחד הרואהו דוקא כפי ערך רוממותו בעצם שנק' נורא שהוא למעלה הרבה מערך הפחד שעשה בעצמו טרם כניסתו שהי' רק לפי השגתו ברוממות המלך ולא עצמות רוממותו כו' וד"ל. ומזה המשל יובן כללות הענין של הנמשל בבחי' מורא גדול בחי' דבר שהיא אור שפע הירא' שנמשך מעצמו' רוממו' אא"ס ב"ה כמו במ"ת דכתי' וירד ה' כו' כנ"ל וד"ל.

(כ) ומעתה יובן שזהו ענין הילוך השני הנ"ל שהוא הולך ושב לאחור שריחוק זה ריחוק אמיתי ולא בשביל הקירוב כלל אדרבה אינו חפץ בקירוב ע"כ בורח לעמוד מרחוק דוקא כמו וירא כו' ויעמדו מרחוק דוקא להיות שריחוק זה שהוא אינו מצד עצמו לבוא לבחי' הקירוב כנ"ל אלא אדרבה רוצה לעמוד מרחוק הגם שבא מצד השפלות בעצמו לומר מי אנכי לבוא לגשת כו' שהוא רק מפני עוצם רוממות ה' נופל בלבו שפלות עצומ' לעמוד מרחוק כידוע וא"כ הי' מהראוי לגרום הקירוב בעילוי יותר כנ"ל אבל הענין הוא דאין השפלות גורם הקירוב רק בשפלות שמשפיל א"ע דוקא כמו שמבואר למעלה בבחי' שמאל דוחה דמקבל שגורם עלי' וקירוב וגם הוא עצמו קירוב ולא ריחוק כלל אבל בחי' שפלת כזאת שבאה רק מצד המשפיע שדוחה ומשפילו למרחוק מצד ששולח עליו אימתו ופחדו כמו שהוא מצד עוצם רוממותו כו' כנ"ל הנה אדרבה אינו בחי' קירוב כלל וכלל אלא דוקא עומד מרחוק ולא יוכל לעמוד בקרוב כלל מגודל האימה כו' והיינו ענין הילוך השני הנ"ל ששב לאחור ממש וכמ"ש בס"י אם רץ לבך שוב כו' שזהו בחי' השוב שאחר הרצוא והקירוב כאשר המשפיע מפיל פחדו על המקבל עד שיעמוד מרחוק ביותר וד"ל. אך מעתה יש להבין דלכאור' בחי' שוב זה מאחר שנסוג אחור הרי הוא בא בבחי' עצמותו היפך הביטול וההפשטה מעצמותו שע"כ נק' ריחוק באמת למה מדרגתו יותר

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org