ח וצ"ע בפרש"י לך יג, יג. צו ו, ה. קדושים יט, ה (ד"ה לרצונכם). שם, כ (ד"ה בקורת תהי').
ט ראה גם חדא"ג מהרש"א ברכות שם.
י ברמב"ן כאן "ולפי דעתי כי בעת שירד יעקב למצרים כבר מתה בלהה גם זלפה כו'". אבל דברי רש"י מפורשים בב"ר על אתר, כנ"ל בפנים (והערה 3). וראה תרגום יונתן וירושלמי ויחי (נ, טז) בפי' ויצוו אל יוסף "ופקידו ית בלהה"*
* בפרש"י "את מי צוו את בני בלהה". אבל אין מזה הוכחה שס"ל שבלהה כבר מתה, כי ברש"י מפורש הטעם "שהיו רגילין אצלו". זאת ועוד, ע"פ פשש"מ, אין מסתבר שהבנים (השבטים) יצוו — ישלחו את בלהה ליוסף.
יא בכמה מפרשים פירשו דדברי רש"י "ויעקב נתכוין להוציא הדברים מלב בניו" קאי גם על פי' הא' — ראה חי' ופי' מהרי"ק, משכיל לדוד ועוד. אבל לפי פירושם יש כאן ב' פירושים ברש"י אלא שסיום לשון רש"י קאי על שניהם (ובמשכיל לדוד מפרש ע"פ הב"ר (הנ"ל הערה 3) שיעקב סבור שתחה"מ מגעת בימיו כו'). וראה נחלת יעקב, דברי דוד (להט"ז) כאן. נזר הקודש לב"ר כאן. ועוד.
ואולי י"ל, שאין כאן שני פירושים ברש"י, אלא כל דבריו הם המשך אחד. וכדיוק לשונו "ורבותינו למדו מכאן" [ולא כתב, כדרכו בכ"מ כשמביא שני פירושים, "דבר אחר" או "ורבותינו דרשו" וכיו"ב], שאין במשמעות לשון זו שזהו פירוש חדש, אלא רק הוספת עניןח ט י יא
יב ומה שרש"י לא פירש שלפי האמת לא היו הדברים מגיעים לבלהה והם הדברים בטלים שבהחלום — יש לומר, כי בפשטות מסתבר לומר ש"אמך" קאי על בלהה כיון "שגדלתו כאמו", כפי שמצינו בפירוש לעיל (ויצא ל, גו ובפרש"י) "ותלד על ברכי. . ואנא ארבי. . ויתן לי בן" — אלא שכיון שדוחק גדול לומר שיעקב ידע מזה ואעפ"כ אמר "והלא אמך כבר מתה", שזהו כעין שקר (וראה גם במפרשי רש"י כאן), הוצרך רש"י לחדש שיעקב לא הי' יודע שהדברים מגיעים לבלהה (וראה יפה תואר השלם שם ד"ה סבור).
יב
ח וצ"ע בפרש"י לך יג, יג. צו ו, ה. קדושים יט, ה (ד"ה לרצונכם). שם, כ (ד"ה בקורת תהי').ט ראה גם חדא"ג מהרש"א ברכות שם.י ברמב"ן כאן "ולפי דעתי כי בעת שירד יעקב למצרים כבר מתה בלהה גם זלפה כו'". אבל דברי רש"י מפורשים בב"ר על אתר, כנ"ל בפנים (והערה 3). וראה תרגום יונתן וירושלמי ויחי (נ, טז) בפי' ויצוו אל יוסף "ופקידו ית בלהה"* * בפרש"י "את מי צוו את בני בלהה". אבל אין מזה הוכחה שס"ל שבלהה כבר מתה, כי ברש"י מפורש הטעם "שהיו רגילין אצלו". זאת ועוד, ע"פ פשש"מ, אין מסתבר שהבנים (השבטים) יצוו — ישלחו את בלהה ליוסף.יא בכמה מפרשים פירשו דדברי רש"י "ויעקב נתכוין להוציא הדברים מלב בניו" קאי גם על פי' הא' — ראה חי' ופי' מהרי"ק, משכיל לדוד ועוד. אבל לפי פירושם יש כאן ב' פירושים ברש"י אלא שסיום לשון רש"י קאי על שניהם (ובמשכיל לדוד מפרש ע"פ הב"ר (הנ"ל הערה 3) שיעקב סבור שתחה"מ מגעת בימיו כו'). וראה נחלת יעקב, דברי דוד (להט"ז) כאן. נזר הקודש לב"ר כאן. ועוד.יב ומה שרש"י לא פירש שלפי האמת לא היו הדברים מגיעים לבלהה והם הדברים בטלים שבהחלום — יש לומר, כי בפשטות מסתבר לומר ש"אמך" קאי על בלהה כיון "שגדלתו כאמו", כפי שמצינו בפירוש לעיל (ויצא ל, גו ובפרש"י) "ותלד על ברכי. . ואנא ארבי. . ויתן לי בן" — אלא שכיון שדוחק גדול לומר שיעקב ידע מזה ואעפ"כ אמר "והלא אמך כבר מתה", שזהו כעין שקר (וראה גם במפרשי רש"י כאן), הוצרך רש"י לחדש שיעקב לא הי' יודע שהדברים מגיעים לבלהה (וראה יפה תואר השלם שם ד"ה סבור).The Lubavitch Library · chabadlibrary.org