מלאך ודברי המלאך היו נבואה מאת ה', שהבטיח לו הצלחה טבעית בהשתדלותו בפעולות טבעיותיד אלה.
ב) שהלידה דעקודים נקודים כו' היתה בדרך נסטו, וכבשורת המלאך, ופעולת יעקב עם המקלות היתה רק "כדיטז להעלים הנס ולהסתירו במעשה הטבע, ע"ד שמצינו באלישע שאמר לגחזייז קח משענתי בידך גו' ושמת משענתי על פני הנער גו', וכמו שאמר הקב"ה ליהושעיח במלחמת עי שים לך אורב לעיר כו' אף על פי שמלחמה זו על ידי נס היתה ופועל המקלות אחר דברי המלאך הי'".
ג) שהיו כאן שני ענינים נפרדים, הן לידת עקודים וכו' שבאה באופן טבעי ע"י המקלות דיעקב, והן לידה שהיתה בדרך נס בלי כל קשר לפעולת המקלות (ועל זה בא כאן סיפור החלום ודברי המלאך)יט.
והנה את"ל (כב' האופנים הראשונים) שב' ענינים אלו שייכים זל"ז והשגחת ה' המוזכרת בחלום יעקב קשורה עם פעולות יעקב בהמקלותכ, מובן בפשטות, שלא מסתבר כלל לומר שכאן אומר הפסוק דבר חדש במין וצורת הצאן שנולדו, אלא עקודים נקודים ברודים הן הן המינים שנפרטו לעיל, עקודים נקודים טלואים.
אבל את"ל (כאופן הג') שחלום יעקב ונבואת ה' הם ענין בפ"ע מפעולת המקלות, יש לומר בפשטות, שפעולות יעקב במקלות והנס שהובטח לו בחלום גרמו להולדת שני מיני צאן: פעולת יעקב במקלות גרמה שיוולדו "עקודים נקודים וטלואים", ואילו על ידי נס נולדו "עקודים נקודים וברודים".
ג. והנה רש"י כאן בד"ה "והנה העתודים" פי' "אע"פ שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב" — הרי מפורש, שלדעת רש"י, הבטחת השם בחלום יעקב היתה ענין בפני עצמו מהולדת הצאן על ידי המקלות, שנולדו עקודים נקודים כו' על ידי זכרים כאלו שהובאו בדרך נסכא על ידי המלאכים מעדרו של לבןכב.