138

אין טעם הלשון נופל על השם ואתה צריך לקרות שמו מנחם", הרי דס"ל ש­מדייקין בשמות שיהיו בהתאם מדויק לטעם השם, שלכן א"א לומר ד"נח" הוא שם מקוצר מתיבת "נחמה" אלא הוא לשון "יניח"^יב.

וכיון שכן תמוה: לאחרי שהכתוב מפרש טעם השם "פניאל" — "ראיתי אלקים פנים אל פנים" ("פניאל" — "פני א­ל"), מה מקום לשנות השם ל"פנואל"?

[ואע"פ שגם בשמות שנתפרש טעמם בקרא אין מוכרח שאותיות השם תהיינה בדומה ממש לאותיות שבטעם השם, ומספיק שהם דומים באותיות העיקריות (כמוכח משמות השבטים^יג ועוד) — עדיין אין זה מתרץ השינוי שבכתוב כאן, ד­לאחרי שכבר קרא שם המקום "פניאל", שהוא בדיוק כטעם השם, מה מקום ל­שנות ל"פנואל" (שבו אין משמעות הטעם ברורה)].

ב. לכאורה יש לומר, שהשינוי מ­"פניאל" ל"פנואל" אינו שינוי אמתי, כי אות יו"ד ואות וי"ו מתחלפות זע"ז^יד, וכ­דמצינו לעיל (בפ' בראשית^טו) גבי שם "חוה" — "ויקרא האדם שם אשתו חוה כי היא היתה אם כל חי", ובפרש"י "חוה, נופל על לשון חי' שמחי' את ולדותי'^טז, כאשר תאמר מה הוה לאדם^יז בלשון הי'". ולפום ריהטא נראה שכוונת רש"י כמ"ש הראב"ע (ועוד מפרשים^יח) שם, ש"חוה נופל על לשון חי'" כי הוי"ו והיו"ד מתחלפים^יט.

וא"כ גם בנדו"ד לא קשה, כי "פניאל" ו"פנואל" אינו שינוי אמתי, כיון שהיו"ד והוי"ו מתחלפים.

אבל בלשון רש"י שם מובן, שאין כוונת רש"י (כבמפרשים הנ"ל) שהיו"ד והוי"ו מתחלפים — שהרי ענין החילוף לא נזכר ברש"י שם^כ — אלא שזהו ע"ד החילוק בין תיבת "הי'" ו"הוה" (כהדוגמא שבפרש"י שם):

הפירוש של תיבת "הוה" (בכתוב "מה הוה לאדם") הוא — תיבת "הי'" בתוכן הוה, ד"הי'" הוא לשון עבר, ו"הוה" הוא לשון הוה [וע"ד מ"ש^כא "הנה יד ה' הוי' במקנך גו'", ובפרש"י "לשון הוה, כי כן יאמר בלשון נקבה על שעבר היתה ועל העתיד תהי' ועל העומד הוי' כמו עושה רוצה רועה", וכן בלשון זכר, ד"על ה­עומד" אמרינן "הוה"^כב].

וזהו גם הטעם לשם "חוה, כי היא היתה אם כל חי", דזה ששם "חוה נופל על לשון חי'" הוא לפי ש"חוה" ו"חי'" הם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org