86

כוונה היא שנקנה לאברהם, מאי קמ"ל כאן, ולכאורה כל הפסוק מיותר הוא? וזהו שמפרש רש"י דתוכן הכתוב כאן — "תקומה היתה לו, שיצא מיד הדיוט ליד מלך", שהכתוב בא לומר, דנוסף לסילוק שם עפרון מן השדה ע"י עצם קניית השדה "בכסף מלא", הנה עוד זאת, ש"ויקם גו' — תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך", שנפקע שם עפרון לגמרי מן השדה, כיון "שיצא מיד הדיוט ליד מלך", כנ"ל.

וזהו גם דיוק הלשון בכתוב שלאח"ז — "ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה" (דלכ­אורה פשיטא שקבר את שרה רק לאחרי שקנה השדה) — כי רק לאחרי ש"תקומה היתה לו", שנפקע לגמרי שם הדיוט ממנה, היינו שלא רק שלא נשאר שום בעלות לעפרון^מ, אלא עוד זאת, דאין כאן שום ענין של הדיוט (אפילו שהוא מכר את השדה לאברהם), כי הוא שדה של "מלך" בלי שום שייכות גם בשם (שהי' למפרע) לשם עפרון — אז קבר אברהם את שרה אשתו.

ו. בדרך זו יש ליישב עוד דיוק בהמשך השקו"ט דאברהם ובני חת^מא:

אברהם ביקש תחילה "תנו^יד לי אחוזת קבר עמכם", ובפרש"י "אחוזת קבר לבית הקברות", היינו, שאברהם ביקש לא רק מקום לקבורת שרה בלבד (או אפילו לקברים אחדים), אלא "אחוזת קרקע לבית הקברות", ואילו בני חת ענו^מב "במבחר קברנו (קבר שלנו) קבור את מתך, איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבור מתך", שמזה מובן שלא רצו לתת לאברהם "אחוזת קרקע לבית הקברות";

ועד"ז מצינו אח"כ, כשביקש מעפרון מערת המכפלה "אשר בקצה שדהו", אמר אברהם "בכסף מלא יתננה לי גו' לאחוזת קבר"^מג, אמנם לאחרי שעפרון הציע לו את כל השדה עם "המערה אשר בו לך נתתי'. . קבור מתך"^טז, הסכים אברהם ואמר "ואקברה את מתי שמה"^יז (ושוב לא הדגיש הענין ד"אחוזת קבר");

ולאידך, בסיום הענין, אחרי סיפור קבורת שרה בפועל, נאמר שוב^ז: "ויקם השדה והמערה גו' לאחוזת קבר"!

וע"פ הנ"ל י"ל הביאור בזה:

כוונת אברהם בזה שבקש "אחוזת קבר — אחוזת קרקע לבית הקברות", היתה שהוא יעשה את אחוזת הקרקע ל­בית הקברות, היינו שקודם כל הוא יקנה אחוזת קרקע, ורק אחרי שהיא בבעלותו של אברהם יעשנה "בית הקברות", כי עי"ז מודגש יותר שאין שמו של עפרון על "בית הקברות" זה.

אבל לאחרי שעפרון הציע לתת לו את כל השדה (לא רק המערה המיוחדת לקבורה), שוב לא הי' צורך להדגיש שקונה "אחוזת קבר", כיון שכל השדה (לא רק המערה) הוא בבעלותו של אבר­הם, באופן שפעולתו ומעשהו בהשדה אינו שייך כלל לנותן ומוכר השדה, ואז "ואקברה את מתי שמה", כי אין בתוכן קבורת שרה בשדה שום שייכות לעפרון, אלא אדם עושה בתוך שלו וא"צ שימכרו לו.

ועפ"ז מובן גם הטעם שבסיום הענין מוסיף הכתוב עוד פעם "ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם (ומדייק) ל­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org