84

[במפרשי התורה^כא ביארו הדבר, אבל לכאורה זוהי שאלה גם בפשוטו של מקרא, והו"ל לרש"י לתרצה, ולכאורה לא מצינו ביאור בזה בפרש"י].

גם צלה"ב (כדיוק המפרשים^כב) בה­פסוקים כאן "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה גו' השדה והמערה. . לאברהם למקנה גו' ואחר כן קבר אברהם את שרה אשתו גו' ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחוזת קבר מאת בני חת", למה הוצרך לומר ב' פעמים "ויקם"?

[באור החיים האריך בזה^כג, ומבאר, שזהו להודיע ד"היתה הקני' כאן ככל משפטי הקנין", ד"לאחר ששקל אברהם לעפרון דמי המערה בזה סלק עפרון זכותו מעל הקרקע כמ"ש רמב"ם^כד. . שהגוי מעת שלקח הדמים סילק זכותו וישראל לא קנה עד שיגיע שטר לידו, ונמצאו נכסים אלו כנכסי מדבר", וגמר הקנין הי' אח"כ "באמצעות החזקה ש­הוחזק בה במה שקבר בה את שרה"^כה. וזהו ה"ויקם" השני שרק אז אחרי שקבר את שרה נקנה לאברהם. אבל ביאור זה הוא ע"פ הלכה, כי בפשש"מ אין שום רמז לכל זה, ובפשטות נקנה השדה לאברהם על ידי הכסף גופא, כפשוטו של מקרא].

וכדי לתרץ כל זה מקדים רש"י עה"פ "ויקם שדה עפרון — תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך", כדלקמן.

ד. ויובן זה ע"פ ביאור דיוק ל' רש"י "מיד הדיוט ליד מלך", דלכאורה^כו הרי עפרון נעשה שר^כז קודם המכירה, כמו שהביא רש"י לפנ"ז^כח "אותו היום מנוהו שוטר^כט עליהם מפני חשיבותו של אבר­הם", והול"ל ל' רשע וצדיק וכיו"ב ולא "הדיוט" ו"מלך" (ובמדרש^ל אכן איתא "דהות דבר איניש זעיר ואיתעבידת לבר נש רב").

והביאור בזה: החילוק בגדר הקנין כשהדיוט קונה מהדיוט, גם כשאחד חשוב מהשני, לקנין של מלך הוא, דקנין הדיוט מהדיוט תוכנו שינוי רשות, והיינו דשם הקנין הוא, יציאה מבעלות א' לבעלות שני, ובמילא אף שיש בזה שי­נויים באופני הקנין דכסף שטר וחזקה^לא, הרי בכל האופנים שם הקנין הוא יציאה מרשות א' לשני.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org