74

(ע"ד^מט "הנני משחיתם את הארץ" ע"י ה­מבול^*49).

ולכן הוטל עונש זה רק על סדום ועמורה, שעיקר חטאם הי' בין אדם לחבירו (ע"ד עונש דור המבול לפי ש"היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם"), משא"כ אדמה וצבוים שעיקר חטאם הי' בין אדם למקום נענשו רק בהפיכה.

ה. ובפנימיות הענינים יש לומר:

מבואר בחסידות^נ בטעם עונש סדום, שנאבד ונחרב לגמרי, כי הנהגת סדום, היפך השלום ואחדות, היא ע"ד עולם התהו, שבתהו "כל א' בפני עצמו, ענפין מתפרדין", וזהו טעם המ"ד^נא ד"האומר שלי שלי ושלך שלך. . זו מדת סדום", כי עצם ענין הפירוד וההתחלקות זמ"ז ה"ז כענין עולם התהו, ענפין מתפרדין. וזהו"ע איבוד סדום ועמורה כו', שהוא ע"ד ה"שבירה" דעולם התוהו (כמחז"ל^נב "שהי' בורא עולמות ומחריבן"), שמטרתו הוא "סותר ע"מ לבנות", בשביל בריאת עולם התיקון שענינו עולם של התכללות ואחדות כו'.

אמנם, תכלית הכוונה היא, שב"כלים" דתיקון יומשכו ויתגלו גם ה"אורות דתהו" שהם למעלה ממדידה והגבלה, אלא כיון שיהי' ב"כלים דתיקון", אין בזה ענין של פירוד ושבירה, אלא אד­רבה, תכלית האחדות כו'.

ועפ"ז יש לפרש מ"ש ביחזקאל^נג ש­לעתיד ישובו ערי סדום, "ושבתי את שביתהן את שבית סדום ובנותי'", דיש לומר, שהתוכן הפנימי דשיבת ובנין ערים אלו הוא, שבזמן הגאולה יתגלו למטה אורות דתהו, אלא שאז יומשכו אורות אלה בכלים דתיקון דוקא (בנין, היפך השבירה).

וזהו גם מה שאמרו במדרש^נד "מ­צאתי^נה דוד עבדי, היכן מצאתי אותו בסדום", דלכאורה תמוה, כיצד יתכן שדוד מלכא משיחא יהי' שייך לסדום דוקא? אלא זהו מצד המעלה הפנימית שבה, גילוי אורות דתהו, ולכן "מצאתי אותו בסדום" דוקא, כי זהו ענינו של דוד מלכא משיחא, שעל ידו יהי' גילוי אורות דתהו (שלמעלה ממדידה והג­בלה), אלא שיומשכו בכלים דתיקון דוקא.

ועפ"ז אולי יש לומר, שזהו התוכן הפנימי למעליותא שבשני סוגי הערים דסדום ובנותי' שישובו לעתיד לבוא: סדום ועמורה (שנשרפו) רומזות על אורות דתהו שלמעלה ממדידה והגבלה, ושתי הערים אדמה וצבוים (שהם ע"ד דור הפלגה^נו כנ"ל, שלא הי' שם (כ"כ)

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org