72

סאתן. וא"כ אמאי לא נענשו גם הם ע"י "אש מן השמים"?

ג. ויש לומר הביאור בזה, ע"פ פרש"י לעיל בפ' לך^ל, בפירוש שמות המלכים, "ברע מלך סדום. . ברשע מלך עמורה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צבוים", וז"ל^לא: "ברע — רע לשמים ורע לבריות; ברשע — שנתעלה ב­רשעו^לב; שנאב — שונא אביו שבשמים; שמאבר — שם אבר לעוף ולקפוץ ו­למרוד בהקב"ה".

הרי בשני האחרונים מודגשת בשמם רק מרידתם נגד הקב"ה (בין אדם ל­מקום), ואילו אצל "ברע" הי' רע כפול — רע לשמים ורע לבריות. ובפשטות זהו הפירוש ד"ברע" — "ב' (סוגי) רע". ועפ"ז נ"ל, דמ"ש רש"י אח"כ בפירוש "ברשע" — "שנתעלה ברשעו", היינו הוספה על "ברע", היינו שגם אצל "ברשע" היו ב' סוגי רשע ("ב' רשע"), לשמים ולבריות, ונקרא "ברשע" (לא "ברע") לפי "שנת­עלה ברשעו".

ויש לומר, שזהו גם החילוק בין רשעת אנשי ערים אלה בשנים הבאות^לג (כשנענשו על חטאם), דרשעת אדמה וצבוים היתה בעיקר בחטאים שבין אדם למקום, רע לשמים, משא"כ בסדום ו­עמורה הי' רע כפול, הן לשמים (שמרדו בה'^לד והיו עובדי ע"ז^לה) והן לבריות, ואדרבה, עיקר הרשעה של סדום ועמו­רה אשר בגללה נענשו בעונש חמור כזה הי' (כמפורש בקרא^יז) "יד עני ואביון לא החזיקה", וכמובא גם בפרש"י פרשתנו^לו "הכצעקתה, צעקת ריבה אחת שהרגוה מיתה משונה על שנתנה מזון לעני" (וכמובן ג"כ מהנהגת אנשי סדום כשבאו המלאכים אל לוט^לז).

ד. וע"פ זה מובן גם החילוק בין עונשם של הערים, עד שאין רש"י צריך לפרשו, כי מובן הוא מפרש"י לעיל:

בס"פ נח^לח מבאר רש"י ההבדל בין עונשם של דור המבול ושל דור הפלגה, וז"ל: "וכי איזו קשה של דור המבול או של דור הפלגה, אלו לא פשטו יד בעיקר ואלו פשטו יד בעיקר להלחם בו, ואלו נשטפו ואלו לא נאבדו מן העולם, אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם כו' למדת ששנאוי המחלוקת וגדול השלום".

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org