43

"לא לאורה אני צריך כו' עדות הוא לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל" — היא בגדר "קנין", שלא נשתנתה ממהותה ומעלתה ע"י התפשטותה לחוץ.

וזהו שמביא גם גבי בית המקדש שני כתובים: "מכון לשבתך פעלת ה' גו'^לד ואומר^לה ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו": הפסוק הא', "מכון לשבתך גו'", מדבר בקדושת המקדש עצמו, וה­פסוק השני, "ויביאם אל גבול קדשו, הר זה קנתה ימינו", קאי על התפשטות קדושת המקדש לחוץ, כל הר הבית ("הר זה"), ועד לכל ארץ ישראל כולה, הנקראת "גבול קדשו"^לו (מפני קדושת המקדש שבה).

ועד"ז ב"שמים וארץ קנין אחד": הענין ד"קנינו" של הקב"ה אינו רק בשמים וארץ הרוחניים (להיותם "כסאי. . והדום רג­לי"), אלא זה נמשך גם בשמים וארץ גשמיים, דבהם ישנם ענינים של גילוי אלקות (שלמעלה מהטבע), ע"ד הא דצבא השמים הם "חזקים כיום הבראם"^לז, ש­נצחיות זו היא התגלות כח האין סוף^לח, וכן כח הצמיחה שבארץ, שהוא גילוי כח האין סוף^לט שרק בכחו ויכלתו להוות יש מאין.

ולכן גם כאן לא הסתפק התנא בהבאת הכתוב "השמים כסאי והארץ הדום רגלי", אלא מוסיף ראי' שני', "ואומר מה רבו גו' מלאה הארץ קנינך", דגם בארץ הלזו התחתונה^מ נמשך ה"קנין" דשמים וארץ^מא.

ה. ע"פ הנ"ל יש לבאר גם הטעם ש­אברהם נמנה כאן כ"קנין" בפני עצמו, ואינו נכלל ב"קנין" הכללי ד"ישראל", ומביא לראי' הכתוב "ויברכהו גו' קונה שמים וארץ":

מבואר במדרש^מב, שזה שאברהם נקרא "קונה שמים וארץ" הוא לפי שאברהם הכיר את הקב"ה בין הבריות, שעי"ז "הקנהו להקב"ה שמים וארץ"^מג, ולכן א"ל הקב"ה "מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם"^מב (כאילו שאב­רהם הוא "קונה שמים וארץ"). זאת אומרת, שענינו של אברהם הוא, לגלות אחדותו של הקב"ה בעולם גופא, שהבריות יכירו את השם.

ולכן נפרט אברהם כ"קנין" בפני עצמו, דזה ש"ישראל קנין אחד" קאי על נשמת כאו"א מישראל, דגם בירידתה לעולם הזה והתלבשותה בגוף גשמי היא "קנינו" של הקב"ה כנ"ל באורך; אבל זה ש"אב­רהם קנין אחד" הוא מצד פעולתו בעולם, כהדגשת הכתוב שהביא לראי', שאברהם נקרא "קונה שמים וארץ". דזה שאברהם הי' יכול לפעול הכרת אלקות אצל הבריות עוד לפני מתן תורה, מורה על גודל הפלאת אברהם ואופן התאחדותו עם בוראו, "א­ל עליון"^מב, עד שלא זו בלבד

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org