212

נענה לבקשת יעקב גם בלי שיעקב יש­תחווה לו^יב.

ב. לכאורה יש לבאר כוונת הרא"ם, ש"תעלא בעידני' סגיד לי'" מתאים בתור "הכנעה כדי שיעשה בקשתו" וגם בתור הודאה (לאחרי שמילא הבקשה), ד"מי שאתה צריך לו" יש להודות לו ע"י השתחוואה^יג ("סגיד לי'"). וכן בנדו"ד, דלאחרי שיוסף הבטיח את יעקב על קבורתו והשביע לו, הודה לו יעקב ע"י השתחואה.

אבל — למה הוצרך רש"י לבאר זה ע"י משל דוקא, "תעלא בעידני' סגיד לי'" (ולא דיו בביאור הענין, ע"ד לשונו הנ"ל בפירושו על "ויתחזק ישראל").

וביותר קשה, שהרי השתחוואה בתוכן זה — הכנעה כלפי מי שצריכים לו (אם בתור הודאה, או כדי שיעשה בקשתו) — מצינו לעיל באברהם, כשביקש מאת בני חת שימכרו לו את מערת המכפלה, כמ"ש^יד "וישתחו לעם הארץ לבני חת. . וישתחו אברהם לפני עם הארץ", וכן מצינו ביעקב עצמו, דנוסף על הדורון ששלח אל עשו "כי אמר אכפרה פניו במנחה גו'"^טו, הנה כשפגש את עשו השתחווה לפניו ארצה ועד "שבע פע­מים"^טז.

דמובן בפשטות, שלולי שאברהם הי' צריך לבני חת, וכן יעקב הי' צריך ל­עשו^יז, לא היו משתחווים לפניהם^יח — ומ"מ, במקומות הנ"ל, לא הביא רש"י המשל ד"תעלא בעידני' סגיד לי'".

ומזה משמע, שזה ש"תעלא בעידני' סגיד לי'" אינו כענין השתחוואות הנ"ל (דאברהם לבני חת ודיעקב לעשו) — הכנעה מפני הצורך אליו — אלא תוכן אחר יש בו.

ג. והנה בגו"א פי' "תעלא בעידני' סגיד לי'" — פירוש בעת שהשעה עומדת לו^יט סגיד לי' כמו אין לך אדם שאין לו שעה^כ. . ומה שלא השתחווה לו מיד בבא יוסף אליו, דשם ודאי אין סברא שישתחווה האב לבנו ואדרבה הי' זה גנאי ליוסף שיהי' אביו משתחווה לו, גם הי' נראה שהי' יעקב מחניף ליוסף ש­יעשה בקשתו, אבל עכשיו דהבטיח אותו על הקבורה הי' משתחווה לו. וא"ת מנ"ל דמשום תעלא בעידני', שמא משום דהב­

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org