אפילו גזירות דרבנןלד, וכן ביעקבלה כ' "ותרי"ג מצות שמרתי"לו — אבל בנוגע לשבטים לא נזכר בפרש"י עה"ת בשום מקוםלז שהיו נזהרים בשמירת תרי"ג מצות.
ואדרבה: רש"י מביא בפירושו עה"תלח (דעת ר' יהודה) ש"אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום", שלדיעה זו לא היו נזהרים בכל תרי"ג מצות שהרי נשאו אחותםלט; ואפילו לדעת ר' נחמי' (שמביא רש"י כפירוש שני) שנשי בני יעקב "כנעניות היו", ובמ"אמ נת' שא' מטעמי ר"נ שחולק על ר"י הוא לפי שמהדר אכבודם של ישראל ולא נראה לו לומר שהשבטים לא היו נזהרים באיסור אחות — מ"מ, לא נזכר בפירוש בפרש"י שהיו נזהרים בקיום כל התורה כולה.
ואע"פ שהסברא נותנת, שכיון שיעקב שמר כל התרי"ג מצות כאברהם בטח שגם הוא "ציוה את בניו ואת ביתו אחריו" לשמור "דרך ה'"מא, והשבטים שמרו תרי"ג מצות — אולי יש לומר, שהי' זה רק בהיותם בבית יעקב (בסמיכות אליו)מב.
כלומר: ע"ד הפשט, הגדר דקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה הוא חומרא שקיבלו האבות ע"ע (כנ"ל), ואין זה מחייבמג את השבטים (וזרעם אחריהםמד) להתנהג כמותם. ולכן לא הזכיר זה רש"י כלל (בנוגע להשבטים).
ועפ"ז מתורץ בפשטות איך הכין להם יוסף טבח זה שלא נשחט כדין, כי יוסף חשב שלא היו נזהרים בבשר נחירהמה. ובפרט ע"פ פרש"י לעילמו שיוסף הי' חושד את אחיו באבר מן החי, וא"כ אם חשד אותם במה שנצטוו, כ"ש שאין זהירים במה שלא נצטוו.
ו. והנה כ"ז מתרץ רק השאלה איך אכלו השבטים מטבח זה (ואיך הכינו יוסף עבורם) — אבל עדיין ק"ק פי' "וטבוח טבח והכן" —
והרי מצינו כמ"פ בתורה ע"ד עריכת סעודות, ולא נתפרשו פרטי ההכנות לסעודה, וכמו גבי לוט "ויעש להם משתה