180

ה. ויש לומר, דכשם שהוא בנוגע ל­חיות העולמות בראש השנה, שאז הוא בנין המלכות שלמעלה, עד"ז הוא במלכותו של יוסף, שנתמנה בראש השנה, מבית האסו­רים יצא למלוך:

מבואר בכ"מ^מב בהחילוק בין יוסף ל­אחיו, דהשבטים בחרו להיות רועי צאן, להיות בהתבודדות מהעולם בכדי שעניני העולם לא יטרידו אותם מדביקותם בה', משא"כ יוסף הי' מלך על מצרים, "ובל­עדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים"^מג, ויוסף השביר בר לכל ה­ארץ^מד, שהי' עסקו עם כל העולם כולו, ואעפ"כ כל טרדות אלו לא בלבלו אותו מדביקותו בה', דגם בעת עסקו בהם הי' מרכבה לאלקות.

והטעם לזה^מב, כי מצד מדריגת השב­טים (מרכבתא תתאה), ישנה תפיסת מקום לעולם, ובאם היו יורדים ומתעסקים ב­עניני העולם לא היו יכולים להשאר ב­דביקותם באופן של מרכבה; משא"כ מדריגת יוסף, שאצלו האיר אור אלקי ש­למעלה לגמרי מהעולם, הרי בבחי' זו אין העולם תופס מקום, ולכן גם בעת עסקו בארץ מצרים לא הטריד זה אותו מדביקותו בה'.

ויתירה מזה — הוא פעל והשפיע גם באנשי מצרים גופא^מב, כמודגש בזה שפעל עליהם שימולו^מה.

והדרך שהגיע לזה מרומזת במ"ש "ויג­לח ויחלף שמלותיו", שעצמותו ועיקרו של יוסף לא ירד והתלבש בדרגת מצרים, ולכן בתחילה הי' "ויגלח", ש"צמצם" עצמו מהגילוי שב"שערות"^מו, ואח"כ "ויחלף שמלותיו", כי כל עניני עוה"ז לא היו תופסים מקום אצלו, ולא הי' שייך שהעסק בעניני העולם יטרידו ויבלבלו אותו מבי­טולו ודביקותו בה'.

וכמו שהוא במלכותא דרקיעא, שלבוש המלכות, שממנו הוא חיות ומקור כל ה­עולמות, אינו מעלים כלל לגבי הקב"ה, דהרי לגבי' ית' אין שום שינוי ח"ו, כמאמר אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם בשוה ממש, ועכ"פ כולא קמי' כלא חשיב^מז,

עד"ז הוא במדריגת יוסף למטה, ש­עניני המלוכה היו רק בחי' לבוש, שלא פעלו שום שינוי במהותו של יוסף עצמו.

(משיחת ש"פ מקץ תשמ"ח)

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org