147

שהצלת ד' מאות איש בימי דוד היא השכר של ד' מאות אנשי עשו?! ובכלל, מה חסר בראי' מלשון הכתוב (כפירוש הגו"א הנ"ל ס"א), או מתוכן הכתוב (כנ"ל ס"ב), עד שהוצרך רש"י להוסיף ראי' זו?].

גם יש לדייק בלשון רש"י:

א) מקורו של פירוש זה הוא בברא­שית רבה על אתר^מו, אבל שם הלשון "אימתי פרע", ורש"י שינה וכתב "והיכן פרע"?

ב) במדרש הלשון "(ואימתי פרע כו') להלן ולא נותר מהם איש כי אם ד' מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינוסו", ואילו בפרש"י הלשון "בימי דוד שנאמר כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים".

וצ"ע בלשון רש"י, שמחד גיסא נחית לפרש יותר, שלכן לא סתים (כבמדרש) "להלן" אלא מוסיף ומבאר שזה הי' "בימי דוד"; ולאידך, בנוגע לגוף השכר, משמיט התיבות שבהן מפורט השכר — דהיינו תחילת הכתוב "ולא נותר מהם איש" (שהשאר נהרגו), וסיום הכתוב "וינוסו"^מז (שהם ניצלו)!

ג) לאידך, אף שרש"י קיצר בהבאת לשון הכתוב, מ"מ דייק להעתיק התיבות "אשר רכבו על הגמלים" שלכאורה אינן מוסיפות בהבנת השכר.

ה. אבל, ע"פ משנת"ל שכוונת רש"י היא לדייק ולהדגיש שגם הד' מאות איש לא נשתנה לבם לטוב כלל, י"ל, שזוהי גם כוונתו בהמשך פירושו, לחזק ענין זה, כי באופן שכרם של אנשים אלה מודגש איך שבעצם לא נשתנו לטוב.

[ולכן מדייק רש"י "והיכן פרע כו'" (ולא נקט "ואימתי"), כי כאן לא נוגע מתי נפרע להם אלא באיזה אופן פרע להם הקב"ה, וזה נכלל בשאלת "והיכן", היינו לא רק "באיזה זמן", אלא באיזה ענין ואופן].

וע"ז מביא רש"י שזה הי' "בימי דוד", והיינו שהם נלחמו נגד דוד, כלומר, שאלה שקיבלו השכר לא היו אנשים צדיקים, אדרבה, הם נלחמו נגד דוד מלך ישראל. ועוד זאת, שפרעון השכר הי' במצב זה עצמו, שבה בשעה שנלחמו נגד דוד ניצלו.

וע"פ הנ"ל מובן טעם הדבר, כי זה מדגיש תוכן הענין שעבורו בא להם שכר זה. שהרי אנשי עשו לא נשתנה לבם, ועוד זאת, שמה שנשמטו מעשו, הוא לא מפני שנשתנו לטובה, אלא אך ורק כדי להציל את עצמם (מיראת יעקב כנ"ל). אך מ"מ, כיון שבפועל באה עי"ז טובה ליעקב, שעשו נשאר לבדו ולא הי' יכול להזיקו, לכן קיבלו שכר^מח, ושכר עד"ז, שאע"פ שלחמו נגד דוד, והפסידו במלחמה, מ"מ בפועל ניצלו מהריגה ממש.

ויש לומר, שזהו הטעם שרש"י משמיט תחילת הכתוב וסופו ומביא רק "אשר רכבו על הגמלים", כי אין כוונתו להג­דיל שכרם (שניצלו אף שהשאר נהרגו), אלא אדרבה, להקטין אותו^מט (בהתאם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org