Addenda - sichos and letters 14

536ראש השנה

נוסח המברק ששלח כ"ק אדמו"ר שליט"א

לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת ר"ה ה'תשמ"א

לשנה טובה דשנת הקהל תכתבו ותחתמו ושבתא טבא.

החתימה

ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א אחרי קריאת הפ"נ בללי

ערב ראש השנה ה'תשט"ז:

„היינטיגס יאָר הייבט זיך דאָך אָן שבת, די התחלה איז שבת וואָס אַלץ איז מן המוכן, ד. ה. אַז מען קוקט ניט אויף דער עבודה שלמטה, און די עבודה שלמטה איז אויף מוסיף זיין אַ תוספות מרובה אין דער המשכה, סיי אין כמות און סיי אין איכות. דער אויבערשטער זאָל געבן אַ שנה טובה ומתוקה צו יעדן איינעם און איינע, יעדערן אין זיין ענין, סיי אין גשמיות און סיי אין רוחניות".

6

ערב ראש השנה, ה'תשי"ז;

„אַזוי ווי תיכף נאָך היינטיקן ר"ה איז שבת, און שבת איז דאָך אַלץ מן המוכן, זאָל דער אויבערשטער געבן אַ גוט יאָר, יעדערן מיט זיינע בני בית, אַ כתיבה וחתימה טובה, אַ שנה טובה ומתוקה, וואָס אין כללות איז דאָס בני, חיי מזוני רויחא."537ערב ראש השנה, ה'תשל"ט;

דער אויבערשטער זאָל העלפן און ממלא זיין משאלות* לבב כל אחד ואחת לטובה, בטוב הנראה והנגלה, ובעגלא דידן ולמטה מעשרה טפחים,

אָנהויבנדיק פון דער כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, בגשמיות וברוחניות, ובגשמיות וברוחניות גם יחד.

און דאָס זאָל כולל זיין אַלע ברכות, וואָס יעדערע פון זיי הויבט זיך אָן מיט אַן אות פון כ"ב אותיות התורה,

אָנהויבנדיק פון שנת אורה ביז שנת תשובה און שנת תפלה און שנת תורה,

און דעם ענין הכי גדול — שנת גאולה, גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,

און ממלא זיין נאָך אין די לעצטע טעג פון גלות אַלע זאַכן וואָס זיינען געשריבן אין דעם פדיון, און אין אַלע פדיונות, בתוך פדיונות פון כללות עם ישראל, לטובה,

מתוך שמחה וטוב לבב, ולמטה מעשרה טפחים, ובמהרה בימינו ממש.538צו אַלע אותיות פון אל"ף בי"ת, ביז אַ שנת תורה און אַ שנת תפלה און אַ שנת תשובה,

ובקרוב ממש זאָל זיין דער „אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא"^ג — מלכא משיחא,

יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, ובעגלא דידן.

יעדערער עם כל בני ביתו וכל השייך אליו, זאָל האָבן, בתוככי כלל ישראל, אַ כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בטוב הנראה והנגלה.539ב"ה, ימי חודש אלול, ה'תש"מ

ברוקלין, נ.י.

נשי ובנות ישראל

בכל מקום ומקום

ה' עליהן תחיינה

ברכה ושלום:

בהמשך להמדובר כמה פעמים בשנה זו על דבר גודל הענין והגדולה בברכת ה' בבנים ובנות — בנים ובנות קדושים וטהורים ההולכים בדרך ה' ועוסקים בתורה ומצוות — מילוי מצוה ראשונה בתורתנו, תורת־חיים,

אשר גם הסדר בתורה תורה והוראה היא,

פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה;

ובקשר עם ימי רצון אלה דחודש אלול, חודש הרחמים, אשר „המלך — מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא — בשדה ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות" כו', כביאור ופירוש רבנו הזקן בפ' ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה,

החודש הזה שהוא תקופת השנה והכנה לראש השנה, שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה,

הרי כאן המקום להדגיש נקודה מיוחדת בנושא זה דברכת הבנים ובנות וענינו בראש־השנה, מיוסד על קריאת התורה בשני ימי ראש־השנה,

אשר הקריאה ביום הראשון התחלתה „וה' פקד את שרה כאשר אמר, וכביאור חכמינו ז"ל, אשר בראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה,

והקריאה ביום השני תוכנה — שקבע אבינו הראשון, אחד הי' אברהם, איך שיחנכו הוא ושרה אמנו את בנם לשמור דרך ה' ועד למסירות נפש ממש, ובמדרגתם הם, כביאור חכמינו ז"ל וילכו שניהם יחדו, שמסירות נפש של אברהם ושל יצחק היתה יחדו ובשוה, אשר מס"נ זו המשיכה והביאה ברכת ה' ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך גו'.

ומובן וגם פשוט, אשר סיפורי התורה הרי הם הוראה בחיים בעולמנו זה, וכמו שהתורה היא נצחית כן ההוראה לזרע אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה, עד סוף כל הדורות.

ואחת מנקודות העקריות בהוראה האמורה, כמובן וגם פשוט, היא להרבות בפעילות לביסוס והפצת קיום מצות פרו ורבו, ובהקדמת קיום עניני טהרת המשפחה של גוי קדוש וטהור, אף כי בדרכי נועם ובדרכי שלום כמו בכל עניני התורה, אבל בתוקף המתאים למילוי ציוויי ה', מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אשר בראש540השנה כל אחד ואחת מישראל מקבלים עליהם מלכותו מחדש, ברצון ובשמחה, ולשמור כל מצותיו,

כולל קיום המצוה אשר עיקר היא בתורה — ואהבת לרעך כמוך, הזכות והחובה של כל אחת מהן להשפיע בכל הסביבה ובכל מקום שידן מגעת בכל הענינים האמורים, וגם כן מתוך שמחה וטוב לבב.

בכבוד ובברכת הצלחה רבה בכל האמור

ובברכת כתיבה וחתימה טובה לכל

אחת מהן ולמשפחתה שי'

מקום החתימה

מאשר הנני קבלת מכתב כת"ר מג' דחד"ז, ואתו רוב הסליחה על עכוב המענה שלי עד עתה, מפני ריבוי הטרדות ובפרט בימים דלפני ולאחרי ימי הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ימי התעוררות והתועדות ההולכים בעקבותיו להוסיף פעולה בזה אשר הורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו נס"ו (לשון רבנו הזקן באגה"ק סי' כ"ז).

והעיר כת"ר במכתבו, במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר דיום א' דר"ה תש"ג, בו כותב וז"ל: צריכים לומר דכשחל ר"ה בשבת אז הנה לא יש החיוב דמצות תקיעת שופר ולא שדחו אותה. וקשה לכת"ר ממס' יבמות צ' ע"ב בפרש"י ד"ה שופר, דכתב שם דמבטלין תק"ש בשבת מדרבנן. שהרי מזה מוכח דמצוה דתק"ש היא גם בשבת.

וצ"ע בדברי כת"ר, דלמה ממרחק יביא לחמו, הרי בסוגיא זו עצמה, ובזה מתחיל כ"ק מו"ח אדמו"ר מאמרו — והוא בר"ה כ"ט ע"ב — אומר, דרבנן הוא דגזור על תק"ש בשבת (ואולי מדייק כת"ר כי בר"ה הלשון מדאורייתא מישרא שרי, משא"כ ברש"י דיבמות הביטוי מצות עשה — אבל הרי גם ברש"י לא קאמר מ"ע בשבת, ובמילא גם שם יש לפרש דבשבת רק מישרא שרי).

והנה מאמר זה — מיוסד על מאמר רבנו הזקן אשר בלקוטי תורה דברים נ"ו ע"א, ומאמר בנו האדמו"ר האמצעי בסידור שער התקיעות (כמו שציינתי בהערותי למאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר). וע"פ כלל רז"ל דברי תורה כו' ועשירים במקום אחר, הנה יש להוסיף ביאור במאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"פ המבואר שם. וז"ל (לקו"ת נ"ז ריש ע"ב) ושבשבת נמשך מצ"ע כו' ממילא אינו נצרך לשופר כו' וע"כ נדחת מצות עשה של שופר בשבת. ועוד יותר מבואר בסידור (שער התקיעות רמג ריש עמוד ד') וז"ל: מדאורייתא לא בטלה מצות תק"ש גם בשבת אך מדרבנן.

שמכ"ז מוכח, שגם במאמרים אלו, אין הכוונה שאין מצות עשה דתק"ש כלל בשבת, אלא רק שאינו דומה ההכרח בזה כמו כשחל באמצע השבוע, כי בשבת נמשכים הענינים גם בלא תק"ש, ולכן לולא הגזירה או קודם הגזירה תקעו גם בשבת בשופר, וגזירה דרבנן יכלה לבטל זה.

541וזאת למודעי, אשר גם ע"פ נגלה, הנה גזירת רבה — דשמא יעבירנו — לבדה לא היתה — מבטלת תק"ש בשבת וכמבואר בתוס' ר"ה שם. ויעוין ג"כ היטב בלשון הרמב"ם הל' שופר פ"ב הלכה ו': אע"פ שהתקיעה כו' ולמה אין תוקעין כו'. ולכאורה הוא אריכות לשון שלא במקומו ומובן ע"פ דעת התוספת, וכן ממ"ש רבנו הזקן בשו"ע סי' תקפ"ח סעיף ד*. וראה ג"כ במחצית השקל שם ובמקומות שציין . . .

(ממכתב כ"א תמוז תשי"ד)

542על של עתה באתי, לשלוח בזה איחולי לשנה טובה ומתוקה, לו ולכל אשר לו, בכל מילי דמיטב.

ובימים אלו אשר המאור קרוב אל הניצוץ וכל יחיד הוא כציבור דכל השנה (ר"ה יח, א) גדולה ביותר אחריות וחובת כל איש בעל השפעה לנצל השפעתו בכל סביבתו לחזוק התורה והיהדות.

נוסף בשנה זו שיו"ט של ר"ה חל להיות בשבת, דתחלת וראש השנה הוא כד מתעטרין בנשמתין חדתין ומברכין בחדוה בנהירו דאנפין (זח"ב קלה, ב).

החותם בברכת כתיבה וחתימה טובה

(ממכתב כ"ח אלול, תש"ט)

6

ב"ה, ח"י אלול, ה'תשל"ז

ברוקלין, נ.י.

הנהלת ישיבת בוענאס איירעס

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה:

בנועם קבלתי הידיעה על דבר חנוכת בית־המדרש של הישיבה, ויהי רצון שתהי' בשעה טובה ומוצלחת.

ודבר בעתו, שחגיגת חנוכת הבית תתקיים בסמוך לראש השנה, שאז שוב נתחדש בנין כל העולם כולו, מתחיל מהבנין של עולם קטן זה האדם, על ידי שמקבל עליו מלכות מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וממליכו בכל העולם כולו, לעשות את העולם דירה לו ית' בתחתונים, כפתגם חכמינו ז"ל.

ויהי רצון אשר יהי' בית זה בית גדול בכל הפרטים, בית שמגדלים בו תורה ובית שמגדלים בו תפלה, כביאור חכמינו ז"ל (מגילה, כז ע"א), ומבית זה תומשך ברכת ה' לבתי כל או"א שליט"א ממייסדי בית זה והתומכים והלומדים והמתפללים בו, בכל צרכיהם הכלולים בשלשה הקוים בית לבוש ומזון, ויהי' כל זה מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמור

ובברכת כתיבה וחתימה טובה

לשנה טובה ומתוקה

543במענה על מכתבו בו מודיע אשר היום ג' ניכ רצון מהשי"ת שיגדל בגו"ר גם יחד, ויהי' חסיד האמיתית והוריו שיחיו ירוו ממנו ומשאר ילדיהם

ידוע הנמצא בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר בראש השנה. ויש ללמוד מזה ג"כ על ראש השנ היינו יום ההולדת — שאז מתחלת שנה חדשה ה זהירות נוספת, ויש להתחיל בזה בהוספת שיעור סן נתמלאו לו טו"ב שנה, הנה יהי ירא שמים ולמדן מתאים לכוונה ם שיחיו רוב נחת חסידותי.

מהנכון לקבל איזה זהירות נוספת נה הפרטי בזמן הפרטי דכל אחד, הפרטית — לקבל על עצמו איזה בדא"ח.

(ממכתב ג' ניסן תשי"ג)