בחיצוני' בין שבת לימות החול ומוריד גשמי' ומגדל צמחי'יז כמו בחול כמ"ש במ"א כו').
והנה להבין בתוס' ביאור ענין העלי' דשבת יש להקדים ענין מה שבשבתיח נק' יום השביעייט הלא כבר יש אלפים ורבבות ימים מיום בריאת העולם, ובשלמא בחדשים שייך לקרוא חדש הראשון או השביעי מתחילת היקף החמהכ כאשר באה נקודה שלה שהיתה בגלגלה בעת הבריאה, אבל בענין הימים כל יום הוא היקף שלם וא"כ כאשר יבואו הימים במספר יש אלפי' ורבבות ימים מיום הבריאה ואין יתכן לקרותו בשם יום השביעי כו'. אך יש להקדים ענין הבריאה שנברא בששת ימים ולמה לא נבראו כולם ברגע אחת וכדוגמת קושי' רז"ל והלא במאמר אחד יכול להבראותכא, והתירוץ הוא להפרע כו' וליתן שכר טוב כו', אך תירוצם אינו רק לקושייתם אבל קושי' זאת קשה עדיין שהי' יכול לברוא בעשרה מאמרות ברגע אחת [כי כל יכול לאמר כמה מאמרות כאחד כמארז"ל אנכי ולא יהי' לך בדבור אחדכב נאמרו וכן זכור ושמורכג כו']. והנה ע"פ פשוט יש לתרץ שבאם הי' נבראו כללות העולמות ברגע אחת לא הי' שייך ענין השבת [וזהו כללות המכוון בהשתלשלות העולמות ענין השבת דייקא, וזהו"ע למחר לקבל שכרםכד שעיקר קיבול שכר שהוא תכלית המכוון הוא באלף השביעי יום שכולו שבתכה כו'. כמבואר בלק"א בהג"ה בפל"ו].
אך אמיתת הענין יובן בהקדם שרש ענין הזמן שהוא בבחי' המל' מ לך מ‘לך ימלוךכז כמבואר בלק"א ח"ב פ' זיי"ןכו, אך מקור הזמן הוא בבחי' המדותכח, אך למעלה מבחי' המדות גם בחי' מקור הזמן לא יתכן לומר כי שם הוא למעלה אפי' מבחי' מקור הזמן כמשי"ת, כי הנה ידוע בהפרש שבין שכל ומדותכט כי גילוי