וספרתם לכםא ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות כו' תספרו חמשים יוםב. ויש להבין בכלל ענין ספה"ע אחר הקרבת עומר שעורים דוקא, שהוא ממחרת השבת דוקא שארז"ל ע"ז שהוא מחרת יו"ט הראשון של פסחג, שאז הי' אכילת מצה ויצי"מ כו', ואח"ז דוקא מתחיל ענין ספה"ע. וגם להבין ענין תנופת העומר כמ"ש והניף את העומרד לפני הוי' לרצונכם ממחרת השבת יניפנו הכהן כו', מהו ענין התנופה מתחלה, וגם הלא ידוע בשם הבעש"ט נ"ע שהתורה היא נצחיתה, ומה שהי' מקודם בגשמיות בזמן הבית עכשיו הוא ברוחניות כו' וא"כ מהו ענינו בעבודה שקודם ספה"ע צ"ל ענין התנופה. וגם עצם ענין הלשון שמתחיל והניף את העומר ל' יחיד דקאי על הכהן ומסיים לרצונכם ל' רבים כו'. וגם להבין ענין הידוע שבחי' ספה"ע הוא בחי' ממוצע מיצי"מ לבוא לבחי' מתן תורה, וגילוי בחי' אנכי כו'. והנה מתחלה יש להקדים ענין שבתיבת וספרתם יש בו ג' פי' הא' לשון מספר והב' ל' זיכוך ובירור כמו אבן ספירו ופי' הג' וספרתם לכם שתמשיכו לכם להיות בגדר קדושת הספי'ז כו'.
ולהבין כל הנ"ל יש להקדים ענין הידוע על עומר שעורים, כי שעורים הוא מאכל בהמהח, ובשרש קאי על בחי' מל' דאצי' שנק' בשם בהמה רבהט כי בהמה בגימט' ב"ןי ושם ב"ן הוא בבחי' מל'יא כידוע בספרי המקובלים, ושעורה הצירוף הוא שיעור ה'יב כמ"ש במקובלים, כי בחי' ה' תתאה הוא בחי' מל'יג כו', ועיקר בנינה הוא מהגבורותיד כו', וזהו שיעור ה' שההמשכה הוא ע"י שיעורים וצמצומים כו', רק שבענין שיעור ה' יש בו ב' פי' הא' שהשיעור הוא שיתגלה בחי' הה"א שהוא בחי' המל', ופי' הב' הוא שגם כשיומשך מבחי' הה"א למטה בבחי'