Addenda - sichos and letters 5

662מ ק ץ

ב"ה, יום ג' ב' אדר שני תשג"ה

ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

במענה על מכתבו משבוע העבר, ע"ד שמפרש בלימוד התלמידים בבראשית (מא, מ) ועל פיך ישק, מלשון נשיקה, ומסתייע בזה בפי' בראשית רבה, ראב"ע, בעה"ט וטעמו: שאין לבלבל מוח תלמיד מתחיל בפי' חדש, בתיבה שאפשר לפרשה כפי מושכל ראשון של התלמיד. ויש מערערים בזה כיון שרש"י פי' ישק יתפרנס מל' ובן משק ביתי. ולא ביאר במכתבו טעם המערערים וכנראה הוא מפני שרש"י מפרש באופן אחר.

והנה ברור לפי דעתי, שאין זה טעם מספיק כלל כיון שאינו נוגע אלא בפשוטו של מקרא ואין זה ענין של הלכה. ורש"י עצמו בפירושו כתב השקפתו בזה. ולדוגמא בבראשית (לג, כ) ; ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים, והעיד עליו נכדו הרשב"ם בפי' בראשית (לז, א): וגם רבינו שלמה אבי אמי . . . והודה לי שאילו הי' לו פנאי הי' צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשות בכל יום. ואין להאריך בדבר הפשוט. כל זה בנוגע להשאלה אם אפשר לבחור בפי' ראב"ע וכיו"ב במקום שרש"י מפרש באופן אחר.

אבל בנוגע לפי' פשט הפסוק ועל פיך ישק כל עמי יש לעיין בו.

דהנה תרגום אונקלוס, תרגום ירושלמי, ורש"י פירשו ישק — יתפרנס.

התרגום — כפי שהבין בו הערוך מע' נשק — ראב"ע (ופי' נשיקה אמר הראב"ע שהוא בדרך רחוקה, אף שהביא (תהלים ב, יב) המנהג לנשק את המלך ועיין ב"ר פ"ע נשיקה של גדולה) רשב"ם ושרשים לרד"ק פירשוה מל' נשק — אשר כל אלה הם ראשי הפשטנים במקרא — ובלשון נשיקה לא מצאתי לע"ע אלא בב"ר וזהר (ח"א קצו, א) ומובן אשר הן מ"ר הן הזהר מפרשים גם בדרך רמז ודרוש, כן מה שכתב בעה"ט הוא לפרש רמז המסורה אשר תיבת ישק נמצא ב"פ בתנ"ך, ואין זה הכרת שיהי' פירושם שוה בשני המקומות. ודוגמא בסדרה זו; לקמן (מג. לד) בתיבת משאת, שהביא בעה"ט את המסורת: ב' במסורה וישא משאת, משאת שוא ומדוחים, אף שבכאן פי' משאת הוא מנה או מתנה ובאיכה נבואה.

והנה מה שמאנו כהנ"ל בפי' ישק ל' נשיקה, נראה לי שהוא מפני כי אז יש לבאר הכתוב בשני אופנים א) על פיך — ע"פ ציוויך — ישק — לי, לפרעה — כל עמי, וכמ"ש במתנות כהונה בפי' הב"ר פצ"א, ולפי זה הוא מקרא חסר תיבת „לי". ב) על פיך — אותך — ישק כל עמי, אבל לא נמצא בכתוב663הביטוי נשיקה „על" כי אם „וישק לו" — ובאיוב (לא, כז) ותשק ידי לפי —, אף שנמצא בלשון חכמים במשנה ר"ה פ"ב מ"ט ונשקו על ראשו ובברייתא נושקין על גבי היד (ברכות ח, ב).

ולכן לפי דעתי, יש לפרש ע"פ ישק כל עמי, אם מלשון משק כפרש"י או עכ"פ מלשון נשק, אף שלא נמצא במקום אחר בלא נו"ן. ולבאר לתלמידים אשר רק שריד מעט נשאר מלשוננו בספרי התנ"ך — ובלשון הרמב"ם בהקדמתו לספר המצות „לשון ספרי הנבואה . . . קצר בידינו" — ולכן כמה תיבות וביטוים לא נמצאו בהם אלא פעם אחת . .

בברכה לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

. . . בפשיטתא תרגם הפסוק „ועל מלת פומך נסב דינא כולא עמא". וכן בתרגום השבעים והוולגאטא תרגמו „ישמע".

וא"כ פי' כוונת הענין ולא תרגום התיבה בדיוק אבל ג"ז קרוב לפי' מל' משק או נשק ולא נשיקה, כי לפי' האחרון הוא ענין של כבוד ולא שמיעה לפקודתו.

א

ו י ח י

ב"ה, כ"ד טבת, ה'תשכ"א

יארצייט פון דעם אַלטן רבי'ן

בעל התניא והשולחן ערוך,

זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.

ברוקלין, נ. י.

שלום וברכה!

דער פאלגענדער סיפו־תורה (דערציילונג וואָס דינט אַלס לערע) פון דעם אַלטן רבי'ן (וועמענס יארצייט איז היינט, ווען דער דאזיקער בריף ווערט געשריבן), וואָס מיר האָבן געהערט פון דעם רבי'ן דעם שווער . . .

ווען דער צמח צדק איז געווען אַ קינד און האָט געלערענט דעם פסוק ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה. האָט אים זיין מלמד פאַרטייטשט דעם פּסוק, אַז יעקב אבינו האָט געלעבט די זיבעצן בעסטע יאָרן פון זיין לעבן