תלה

תלה

כשעלה משה למרום שמע שהמלאכים מקלסין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד והורידו לישראל. ואמרו רז"ל משל לבת מלך [שהריחה ציקי קדרה] וכו' התחילו (וכו') [עבדיה] הביאו לה בחשאי. הנה יש ב' מיני מים, עליונים ותחתונים. וכן איתא [נ"א: וז"ש] אמר רבי עקיבא וכו' אל תאמרו מים מים וכו', ומים התחתונים בוכים וכו'. הנה¹ יש ב' מיני חיבורים עובדות ומחשבות. א' מה שנוגע לעבודת הבורא יתברך וקיום מצוותיו ולימודי תורתו. והב' בדברים בעלמא, [כמו ש]אמרו רז"ל על חנוך בן ירד תופר מנעלים הוי ועל כל תפירה ותפירה היה מייחד קב"ה ושכינתיה. וכתיב חכמות בחוץ תרונה. חכמות, ב' [חכמות], חכמה עילאה ותתאה. ואיתא בזוהר וע"ד הוא אח"ד בחילופי אתוון. פי' על דרך מ"ש התוספות במסכת סוכה על אנ"י וה"ו כמו אני והו"א. כי הוא"ו במקום אל"ף, כי וא"ו בגימטריא י"ג כמו אח"ד וכו', וז"ש בספר יצירה אם רץ לבך – מדביקות הבורא – שוב לאחד, פי' לאח"ד הנזכר, לאלופו של עולם. והנה ח' הוא ו' וז' ותג המחברם. וזה נרמז בוע"ד: ו' במקום א' כנזכר ע' הוא ג"כ ו' ונ' כפופה המקבל במקום ז' הנזכר, (והכל) [ולכן הוא ב]גימטריא שבעים, פירוש נגד ז' ימי הבנין כל אחד כלול מי' הנרמזים בח' כנודע. ונודע כי איהו ממלא כל עלמין, וזה נקרא כח הפועל בנפעל, וכל מה שיורד כח הפועל יותר למטה בעולמות התחתונים הוא יותר מצומצם. ואף על פי כן כל מה שיש בים יש ביבשה, אלא שהוא יותר בצמצום. ולכן גם במילת וע"ד נרמז אחדותו ית', אלא שהוא בהעלם, שהוא כח הפועל [בנפעל] הנזכר. (²(והוא) [והנה] בחוש נראה שגם במדריגה היותר שפילה יש בה כל המדריגות. כי הנה איתא בגמרא דא"ל דלא אכלית בשרא דתורא, נמצא שיש בו אחר אכילה הוספת השכל. וכשבן חכם ישמח האב, גורם שמחה לאביו שבשמים, וזו השמחה באה מחמת תענוג [הבן]. והנה קודם שאכל הבשר נמצא היה השכל בבשר, רק שהיה בהעלם גדול. וא"כ בתחילה היה בדומם וצומח, והיה שם גם השכל האנושי והשמחה והתענוג בהעלם, ואח"כ נתגלה מדומם לצומח, ואח"כ לחי וכו'. והנה אם היה כל זה באנשים מחולפים, עד"מ ראובן שמעון וכו', היה לכל אחד שם בפני עצמו, כגון בתחילה בצירוף דומם, ואח"כ צומח וכו'. אע"פ שהכל מציאות א', מכל מקום כל מה שנתקרב יותר אל השורש שלו יש לו צירוף אחר.) (חסר). והנה חכמה עילאה נקרא ריש דרגין. וחכמה תתאה היא כחותם המתהפך ונעשה שי"ר, [זהו פרק שירה], (וזהו חכמות שמשורש) [ר"ל החכמה שבו שמשורר] שהולך לשלימותו. ועד"ז היו הלוים משוררים, כי הכהנים עובדים במחשבתם, והלוים מגביהים הדבר המוקרב עד עולם המחשבה ע"י קולם הנקרא גם כן שירים. והנה כח הפועל במדריגות תחתונים נקרא רגל"י [נ"א: רגלין], כמ"ש והארץ הדום רגלי. וז"ש תופר מנעלים היה, ר"ל שהיה (כח הפועל שבתחתונים) [תופר ומחבר] ומעלה כח הפועל בדברים התחתונים [נ"א: שבמדריגת התחתונים] לשרשו, ואמר לשם יחוד קב"ה ושכינתיה, כי כח הפועל שבתחתונים נקרא מלכות (³כי מחשבת אין מלך בלא עם גרמה להויות העולמות, ועוד, כי כח הנזכר היא מדריגה התחתונה מהפועל, והיא כנוקבא לגביה, שמקבלת ממנו). והנה משה עלה למרום, פי' שהעלה כל כך עד למרום, פירוש בינה, כי משה זכה לבינה, לכך אמרו המלאכים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. כי מה שבתחתונים נקרא מלכות כנזכר [נ"א: כי נעשה יחוד על ידי זה כנ"ל]. והורידו לישראל, שגם הם יהיו מעלים דברים תחתונים כמותו. ומ"ש⁴ בחשאי, פי' שכל אלוהו"ת, כי כשכוונתו כך לשם שמים זה נקרא חכמה תתאה, שצריך להעלותה ולהכניס (בהם) [בה] אלהו"ת, וכן נקראים מים תחתונים שבוכים. (^לגאבל מעשה התורה והמצות, שהם בעצמם אלהו"ת כביכול, זה נקרא חכמה עילאה.) כך נ"ל ששמעתי פעם אחת.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org