ואוי לבנים שגלו מעל שולחן אביהם. כי יכולים לעבוד להקב"ה בכל דבר. אפילו באכילה שהוא אוכל ויש לו תענוג, יביא התענוג להשי"ת, למי שהוא תענוג [נ"א: שהוא תענוג לכל התענוגים]. וגם בשינה נסתלקו המוחין ובאים למעלה, ואחר כך מתגבר מזה. ואפילו כשעושה צרכיו יהיה לשם שמים להפריד רע מטוב. והכל נקרא אכילה, כמו1 אכלה ומחתה פיה. וזהו אוי לבנים שגלו מעל שולחן אביהם2 וגם כששומע דברים בטלים, יבחין מאיזה מדה הם, אם מאהבה או מיראה וכן כיוצא בזה. אמנם לא יתן אל לבו שהוא עובד הרבה. וזהו ממכניסי שב"ת, [ר"ל] שמו של הקב"ה, בטבריא, אפילו בדברים בטלים ושפלים הנקראים טיבורא, עושים לשם שמים. וממוציאי שבת, אפילו בדברים גבוהים כמו ציפור"י, אין מחזיקין את עצמן שעובדים את השם יתברך3.