Or Torah
שצח
אליהו לא נענה כי אם בתפילת המנחה. [וקשה], והלוא [המנחה] עת דין הוא. אך גבי מנחת עני כתיב בנוצתה, אף על פי שהיא חיצונית [קרבנו], חביב [הוא] אצלו ית', דעבירות [שלו] נעשו לו כזכיות, אפילו מכח עבירה [נ"א: אפילו מעבירה] נעשה מצוה, כי מפני עניותו עשה העבירה. נמצא מכח שהוא בבחינת די"ן [נ"א מבחוץ] אוהב אותו הקב"ה [נ"א: הקב"ה מרחמו ואוהבו]. ובמנחה שהיא עת דין, וכאשר האדם מדבק הדין בתפילתו ובכוונתו למעלה חביב אצלו ית' מאוד, כי הדין נעשה אהבה [נ"א: וכוונתו למעלה להש"י, הוא חשוב אצלו יותר, ומהדין נעשה אהבה]. לפיכך נענה בתפיל"ת המנחה, פירוש [תפילת לשון] התדבקות [והתחברות], המנחה, שהביא הדין לחסד.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Or Torah
- Volume
- על אגדות חז"ל
- Id
- rh-wr6yappz
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.