תכ
כשאדם מדבר דיבור טוב, והדיבור הוא החיות של האדם, והחיות הוא ממנו יתברך, אז הדיבור סלקא לעילא ומתעורר הדיבור העליון ומשפיע עליו יותר חיות מלמעלה. אבל כשהוא מדבר דיבור רע, אזי יוצא ממנו החיות, ולעילא ג"כ לא סלקא, אז קרוב הדבר להיות נפסק ממנו כל החיות לגמרי. וזה ג"כ מה שאומרים בלשון אשכנז (1
1 ----- מקורות ומראה מקומות -----2 לקו"י ג, ג (סי' עז). אוה"א צו, א. צוה"ר סי' קג. 3 והדיבור הוא החיות של האדם כו' – ראה לקו"ת, וספר הליקוטים, פ' עקב ד"ה כל המצוה.4 ----- שולי הגליון -----כא במקבילות אין סוגריים .כשאדם מדבר דיבור טוב . . ומשפיע עליו כו' – עיין כש"ט סי' רעג-ב ורצט-א.והדיבור הוא החיות של האדם כו' ממנו ית' – [ראה בהנסמן במ"מ מלקו"ת להאריז"ל ומש"כ על זה במדבר קדמות להחיד"א, מערכת ד' אות כא (דיבור). ובלב דוד פכ"ב ופכ"ג.]הדיבור סלקא לעילא ומתעורר כו' – ראה זח"ג לא, ב (הובא בר"ח שער הקדושה ספ"י עיי"ש). וראה עוד זח"ב מז, ב וזח"ג קה, א.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org