Or Torah
תפט
זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. ויש לדקדק מה שינוי הלשון שאינו מחויב, ולא אמר מי שאינו חייב בדבר. או הוי ליה למימר בסיפא כרישא, אינו מוציא את הרבים ידי חיובן. ויש לתרץ על פי הקדמה כי כאשר הרשע מרבה לחטוא הוא גורם בעוונותיו שיבוא לידי צדיק הרהור מעבירה מעין אותה עבירה שעבר הרשע. וגם זה ידוע שאין הדין מתמתק אלא בשורשו, ומחמת זה יכול הצדיק לגרום להעלות גם נפש הרשע מן החטא. כי הצדיק כשבא לידי ההרהור עבירה, תיכף מתחרט וחוזר בתשובה, ומעלה ומברר את הטוב מתוך הרע, וגם את הרע ממתיק בהעלותו אל שורשו. וזהו שאמרו רז"ל כל שאינו מחויב בדבר, ר"ל כל שלא נתחייב בדבר עבירה, דהיינו שלא בא לו הרהור עבירה זו שעשה הרשע, אינו יכול להוציא את הרבים ידי חובתן, דהיינו הרשעים הנזכרים. מפני שלא באה לו הרהור, אינו יודע מעין איזה עבירה עבר הרשע שיהיה יכול למתקו ולהוציא [את] הרשע מחובתו. אבל מי שמחויב בדבר, כלומר שנתחייב בדבר עם הרשע שגרם לו ההרהור כנזכר, יכול להוציאו ידי חובתו. ולכך אמרו שמחוי"ב, ולא אמרו שחייב, כי לא מחמתו באה לו ההרהור, כי אם על ידי הרשע. אבל גבי הרשעים אמרו ידי חובת"ן, שהם חייבים בנפשותם, ולא אחרים מחייבין אותם.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Or Torah
- Volume
- על אגדות חז"ל
- Id
- rh-rabgzjfa
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.