לקוטי שיחות
הוספות - שיחות ומכתבים יג
485פורים
ב"ה בסמיצות לימי הפורים, ה'תשל"ו
ברוקלין, נ. י.
אל התלמידים
ואל התלמידות
ה' עליהם יחיו
בעמדנו בסמיכות לימי הפורים, בודאי נתתם דעתכם על פרשת ימי הפורים, כמסופר במגילת אסתר. ולא באתי אלא להזכיר על דבר משמעות יום טוב זה לנוער ולילדי — בלשון המגלה — היהודים בכל מדינות העולם בפרט.
המגילה מספרת איך שהמן הרשע עלה לגדולה וביקש להשמיד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים בכל מדינות המלך אחשורוש, ואיך שנשתלשלו הענינים עד שתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי ובטלה הגזירה ונשתנה המצב מן הקצה אל הקצה, והימים נהפכו לשמחה וליום טוב.
ומספרים חכמינו זכרונם לברכה פרטי ביטול הגזירה ואופנו:
מרדכי ואסתר שידעו מכל הנעשה, קראו צום ועוררו את כל היהודים לשוב אל ה' ולתורתו ומצוותיו. ולאחרי אשר מרדכי אסף ילדים לאלפים ולרבבות ולימד אותם תורה והלהיב את לבבם לאהבת ה' ואהבת התורה ועד למסירות נפש ממש — אז ביטל השם את הגזירה, והמשיך הצלחה בהשתדלות אסתר המלכה — ועד אשר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.
נמצא שעיקר נס פורים הי' בזכותם של ילדים ונוער!
אחד הטעמים אשר התורה מספרת לנו כל פרטים אלה — הוא כדי להודיע לכל, בכל מקום ובכל זמן (כי התורה נצחית היא) — כמה גדול כוחם של ילדים ההולכים בדרך התורה והמצוה להשפיע על גורל כל עמנו בכל מקום.
למרבה הצער, עדיין יש כמה „המן'ים" במקומות שונים בעולם הרוצים לבצע מחשבת אותו המן הרשע. ואנו, עם אחד, מפוזר ומפורד בין העמים — אבל דתינו שונות מכל עם, דת התורה ומצוותי' והיא חיינו ואורך ימינו הנותנת לנו כח ועוז להתגבר על כל שונאינו.
486כל בן ובת, בכל מקום שהם, הלומדים תורה ומקיימים מצוות, מוסיפים הם כח ועוז לכל היהודים באשר הם שם — כולל, ובמיוחד באותן המדינות אשר אויבינו לא מניחים ללמד תורה לילדים ולנוער ולקיים מצוות. ומה גדול אשרכם אתם, שאין אתם נתונים בצרה כזו ח"ו, והרשות בידכם ללמוד תורה בהתמדה ולקיים מצוות בהידור, ואין הדבר תלוי אלא בכם וברצונכם!
ילדים חביבים, הוסיפו בלימוד תורה ובקיום מצוותי', ושאו ברכה מאת ה', לכם ולכל בני משפחתכם, שליט"א.
ובזכותכם יעלה ויבוא ויגיע לכל עמנו, בלשון המגילה: ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר — כן תהי' לנו ולכל היהודים.
בחיבה ובברכה
לפורים שמח
ברוקלין, נ. י.
לכל בני ובנות ישראל
הנמנים על „צבאות ה'"
ה' עליהם יחיו
בנועם קבלתי הדו"ח על דבר הפעולות והמבצעים בקיום המצוות ובלימוד התורה. ובודאי לא יסתפקו ב"ציונים לשבח" שעד עתה, ויוסיפו בהתמדה ושקידה בשני הענינים גם יחד, בהתאם לחובתם וזכותם להיות נמנים על צבאות ה'.
ולקראת ימי הפורים הבאים עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה — ובפרט שבשנה זו הרי הם „פורים גדול" ו"שושן פורים גדול" — בודאי ידוע לכם אשר „צבאות ה'" שבימי מרדכי ואסתר בשושן הבירה היו צריכים להלחם באיש צר ואויב, המן הרשע, אשר בקש להשמיד את כל היהודים, התחל מנער ועד זקן טף ונשים, ובזכותם של תינוקות של בית רבן שנענו לקריאתם של מרדכי ואסתר ונתגייסו487בהמוניהם ללמוד תורה ולקיים במצותי' בלי הס וברבים, בטלה הגזירה. ועוד סיפרו לנו חכמינו זכרונם לברכה שבאותה שעה למדו תורת מנחת העומר, אף שעדיין היו בגלות (פרס ומדי) ובית המקדש השני עדיין לא נבנה. ובזה הדגישו את אמונתם ובטחונם בה' שיפר עצת המן הרשע ובקרוב ממש ייבנה הבית השני ושוב יקריבו מנחת העומר כהלכתה, ועוד קודם לכן תהי' ליהודים „אורה ושמחה וששון ויקר".
וההוראה מהימים ההם בזמן הזה היא שגם עכשיו נמצאים אנו בגלות, אלא שבחסדי ה' אין לפחד מפני אוייב ומתנקם מבחוץ כהמן הרשע, ורק אוייב פנימי, הוא היצר, מתנכל תמיד בכל מיני עצות ותחבולות לבלבל ולמנוע ילדי ישראל (וכן מבוגרים) מלימוד התורה וקיום מצותי' ככל הדרוש, בשמחה ובטוב לבב. ולכן תעמדו הכון על משמרתכם, משמרת הקודש, כל אחד ואחת מכם וכולכם יחד, להפר עצתו ולקלקל מחשבתו, כי צבאות ה' אתם, נושאי דגל תורת ה', ובידכם להשבית אוייב ומתנקם על ידי הוספה בלימוד התורה ובקיום מצותי' ביתר שאת וביתר עוז, בתוספת התמדה ושקידה.
וזה גם כן יקרב הגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו ובנין בית מקדשנו, שההכנה לזה היא „אורה ושמחה וששון ויקר" בפנימיות, כדרשת חכמינו ז"ל: „אורה — זו תורה כו' ויקר — אלו תפילין".
ויהי רצון שתלכו כל אחד ואחת מכם מחיל אל חיל בכיוון האמור, כולל, כמובן, בכלל גדול בתורה — מצות ואהבת לרעך כמוך — השפעת הילדים על חבריהם והשפעת הילדות על חברותיהן, על ידי דוגמא מזהירה ובדברים היוצאים מן הלב, וה' יצליחם.
בברכה לימי פורים שמחים
ולבשורות טובות בקל האמור
מיד כ ים488ב"ה, יום ג' פ' צו,
י"א אדר שני, ה'תשמ"א.
ברוקלין, נ. י.
אל כל בני ובנות ישראל
בכל מקום שהם
ה' עליהם יחיו
שטייענדיג געציילטע טעג פאַר פורים איז די העכסטע צייט אויף נאָכאַמאָל מזרז זיין, זיך און אַלע אידן אַרום זיך, אין אַלעם וואָס איז פאַרבונדן מיט פורים, און בפרט לויט די י־אריקע ספּעציעלע שטריכן פון פורים.
דער פורים איז אין דעם זעקסטן טאָג פון וואָך, דער טאָג ווען אדם הראשון איז באַשאַפן געוואָרען און גלייך גערופען און געמאַכט די גאַנצע בריאה (באַשאַף) קרוינען השם אַלס מלך העולם, וואָס דערפאַר וועלן מיר זאָגן דעם פורים ה' מלך גאות לבש;
אין דער וואָך פון פרשת צו, וואָס באַדייטעט אַן אָנזאָג און זירוז מיד ולדורות, דער טאָן און די ווירקונג פון פורים זאָל זיין גלייך און אויך דורות לאַנג, בכל דור ודור וזכרם לא יסוף מזרעם.
און אין יאָר ה'תשמ"א, אַ הקהל יאָר, אין וועלכן (אין די צייטן פון בית המקדש)489מען הייבט אָן דעם יאָר, גלייך בחג הסוכות, מיט צוזאַמען קלייבן אַלע אידן האנשים והנשים והטף, מענער פרויען און ביז גאָר קליינע קינדער אין בית המקדש הערן פרשיות פון תורה און אין אַן אופן אַז דאָס זאָל ווירקן אויף זייער גאַנצען לעבן אַז ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת —
זאָלן אַזוי אויך די צוגרייטונגען צו פורים, און פורים — בכלל און אין יעדען פרט זיינעם — דורכנעמען יעדערן און יעדערע מיד ולדורות, אָנהייבענדיג מיטן יסוד אַז אין יעדער זאַך וואָס איז פאַרבונדן מיטן מלך העולם (מיט זיין תורה ומצות) — איז, בלשון המגילה, כאָטש מען איז נאָך דערווייל „מפוזר ומפורד בין העמים" איז „מנער ועד זקן טף ונשים" „לא יכרע ולא ישתחוה", מען איז אמת שטאָלץ מיט אידישקייט,
און ווירקן אין דעם זין אויף יעדען אידן וועלכן מען קען דערגרייכן, הקהל את העם האנשים והנשים והטף, מאַכן פון זיי אַלעמען איין קהל אין אָפּהיטן את כל דברי התורה הזאת — אָנהייבענדיג מיט מצוות פורים: קריאת המגילה, זאָגן „ועל הניסים", משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת פורים און — שמחת פורים.
אין קאָנקרעטע ווערטער: פאַרשטאַרקן און פאַרברייטערן די צוגרייטונגען צו פורים, אין אַן אופן אַז יעדער איד, מנער ועד זקן טף ונשים, זאָל מקיים זיין פורים אין דער פולסטער מאָס,
490אַריינציעהנדיג אין דעם אַלעם — קיום מצוות פורים און אויך די אויבנדערמאָנטע הכנות — אויך קינדער, אַ סאָך קינדער, אַלע קינדער, אינגעלאָך און מיידעלאַך.
און זעלבסט פאַרשטענדליך, ערמעגליכן און פאַרזאָרגן יעדער אידן וואָס געפינט זיך אין ספּעציעלע אומשטענדן (אין דער אַרמיי, בתי זקנים, בתי יתומים, שפּיטעלער, בתי האסורים) ער זאָל קענען פּראַווען פורים ווי אויבן געשריבן.
און נאָך אַן ענין פאַרבונדן מיט דעם פורים ספּעציעל: ווען פורים קומט אויס פרייטאָג — איז אין ירושלים עיר הקודש ציט זיך פורים און ווערט נמשך בכמה ענינים אין דעם זונטאָג נאָכדעם: סעודת פורים, שמחים בשמחת פורים, משלוח מנות א. ז. וו.
גלייך באַם אָנהייבס פון גלות נאָך דעם ערשטן בית המקדש — האָבן אידן אָנגענומען אויף זיך קיינמאָל ניט צו פאַרגעסן ירושלים, געדיינקען איר און אויסהייבן איר באַ יעדער שמחה, ווי דוד נעים זמירות ישראל זאָגט אין תהלים,
און דערפאַר וואָלט געווען פּאַסיג און גוט, גאָר גוט — אַז אידן אומעטום זאָלן דעם זונטאָג יום ראשון פרשת שמיני צוגעבן אין מערערע ענינים פון שמחה: בדברי תורה (וועלכע זיינען דאָך משמחי לב), משמח זיין אידן מתוך אהבת ישראל און אויב פּאַסיג אָדער נויטיג — דורך משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים, און ספּעציעל — מאַכן כינוסים אויף שטאַרקן אידישקייט מתוך „ירושלים", יראה שלימה (את השם).
491במיוחד — כינוסים און „הקהל'ס" פון אידישע קינדער, וואָס יעדערער פון זיי, אפילו עוללים ויונקים, זיינען „צבאות השם",
און דאָס אַלעס מיט אַ שמחה אמתית — און ווי דער אָפּשלוס פון שו"ע אורח חיים הלכות פורים: טוב לב משתה תמיד,
און דורך דעם אַלעם זיך נאָכמער פאַראיינציגען מיט ירושלים, צו וועלכער מיר קערען זיך טאָג טעגליך באַ יעדער תפלה: והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת, אויסגעקליבן און אָפּגעגעבן יעדער אידן און אַלע אידן אויף אייביג, נחלת עולם.
ויהי רצון אַז אַזוי ווי בימי מרדכי ואסתר איז „ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" אין פּשוט'ן זין און לויט אַלע פירושי חכמינו ז"ל אין דעם — כן תהי' לגב
און עס זאָל זיין „מסמך גאולה לגאולה", גלייך נאָך דער גאולת פורים זאָל קומען די גאולה האמתית והשלימה דורך משיח צדקנו, וואָס וועט זיין כימי צאתך מארץ מצרים,
און נאָך פאַר דעם — איז: ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהלתך.
בכבוד ובברכת הצלחה בעץ הנ"ל]
בת רם מת)
טוב . . תמיד: משלי טו, טו. וראה פי' לס"ח סי' תתסב.
והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת: מ"א ח, מד. טושו"ע (ואדה"ז) או"ח רסצ"ד.
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר: אסתר ח, טז.
פירושי חכמינו ז"ל: מגילה (טז, ב) ועוד. דרושי דא"ח עה"פ.
מסמך גאולה לגאולה: מגילה ו, סע"ב, ובפרש"י. ולהעיר שענין זה נוגע במיוחד בשנה מעוברת (כבשנה זו) — כי בכדי ל"מסמך גאולה לגאולה" קורין את המגילה באדר שני דוקא, הסמוך לניסן.
כימי צאתך מארץ מצרים: מיכה ז, טו.
ואנחנו עמך . . נספר תהלתך: תהלים עט, יג.
וצאן מרעיתך: ראה אסת"ר ספ"ט ש"קול גדול כגדיים וטלאים" ביטל הגזירה. נת' בתו"א סד"ה ותוסף אסתר. וראה סליחה דתענית אסתר סד"ה אדם בקום „קטני קודש זרע".
פורים שמח: ועד לאופן — כציווי חז"ל (מגילה ז, ב) חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע (יותר מבמועדים לשמחה). וראה ד"ה זה בתו"א (ובשערי אורה צט, א), אוה"ת, סה"מ עטר"ת („חייב אינש לבסומי בפוריא הוא תענוג הנפש בפנימיות התורה ובבחי' אה"ר בתענוגים"), סה"מ תש"ח. ועוד.
492ת"ח על הערת־הארת כת"ר היפה מדברי ראשונים בענין לבסומי בפוריא — ולהעיר מרמב"ם הל' יו"ט פ"ו, ה"כ. — הועתק בשו"ע אדה"ז סתקכ"ט סי"א־"ב.
ומובן שהמדובר בההתועדותשאחד יתבסם עד דלא ידעי ויוציא את הרואים, אין הכוונה יוציא קיום חיוב זה (ממש) שה"ז חיוב שבגופו, אלא שבשאי אפשר יעשו עכ"פ כנ"ל.
ועוד (ועיקר) פשיטא שאם אינו מקיים עד דלא ידעי — אין זה פוטרו כלל מלהיות שמח בפורים, וכשרואה חברו שמח בשלימות (עד דל"י) חושב ע"ד שמחת דלא ידעי, מח' טובה הקב"ה מצרפה למעשה, עי"ז מתוסף בשמחתו הוא ומעין זו שרואה בחברו, ולאח"ז — קל לו יותר (נעשה מוכשר יותר) לבוא גם בעצמו לאופן עד דלא ידעי.
ומכאן לחקירה הכללית — במצות שבגופו שאין יוצאים ע"י שליח — באם אי אפשר לו לקיימם בעצמו הַמוטל עליו חיוב מיוחד להשתדל לעשותם ע"י שליח. ואין הזמ"ג לעיין בזה. ואכ"מ. ולא בא אלא בתור הערה לעת מצוא.
(ממכתב אייר תשמ"ב)493ב"ה, ערש"ק ראש־חודש אדר שני,
פרשת שקלים, ה'תשמ"א,
ברוקלין, נ. י.
צו אַלע אָנטיילנעמער אין דער יערלעכער
מסיבה פון ישיבת תומכי־תמימים ליובאַוויטש,
מאָנטרעאַל
ה' עליהם יחיו
דער יערלעכער קאַמפּיין הייבט זיך הייאָר אָן, צוזאַמען מיט דעם יערלעכן באַנקעט, אין דעם טאָג פון י"א אדר (שני).
אין דער צייט פון בית המקדש איז דער טאָג פון י"א אדר געווען איינער (ערשטער) פון די טעג ווען מ'האָט אין געוויסע ערטער געלייענט די מגילה, אַנשטאָט אין דעם טאָג פון פורים. ווי די משנה און גמרא דערקלערן, איז די תקנה געמאַכט געוואָרן פאַר אידן וואָס האָבן געלעבט אין דערפער און פלעגן קומען אין שטאָט אין געוויסע טעג פון דער וואָך. דער צוועק פון דער תקנה איז געווען צו געבן זיי די מעגלעכקייט צו באַזאָרגען די שטאָטישע מענטשן מיט זייערע נויטווענדיקייטן. דאָס אונטערשטרייכט ווידעראַמאָל די געמיינזאַמע פאַראַנטוואָרטלעכקייט פון איין אידן צו אַ צווייטן — אין איינקלאַנג מיט דער מצוה און כלל גדול בתורה: ואהבת לרעך כמוך, דער יסוד פון דער גאַנצער תורה.
די שייכות פון דער דאָזיגער הוראה (וואָס תורה באַדייט דאָך הוראה) ווערט נאָך מער אונטערשטראָכן דערמיט וואָס הייאָר פאַלט אויס י"א אדר אין דעם דריטן טאָג פון דער וואָך, „יום שהוכפל בו כי טוב" (צוויי מאָל וירא אלקים כי טוב) — אַן אָנדייטונג, אַז עס דאַרף זיין „טוב לשמים וטוב לבריות" — „גוט צו ג־ט און גוט צו לייטן". דער אויסדרוק בריות („באַשעפענישן") וואָס ווערט דאָ באַנוצט איז אַן אָנדייטונג, אַז אפילו ווען דער צווייטער איד איז אין אַ מצב וואָס עס זעט זיך ניט אָן באַ עם קיינע ספּעציעלע מעלות, נאָר די איינציגע מעלה וואָס ער איז אַ ־טלעכע באַשעפעניש — דאַרף מען אויך עם ליב האָבן און זיין גוט צו עם. וואָרום יעדער איד האָט אַ נשמה וואָס איז אַ טייל פון גטלעכקייט, און דורך זייערע נשמות זיינען אַלע אידן פאַראייניגט און אויסגעבונדן ווי אמת'ע ברידער פון איין פאָטער, אונזער פאָטער אין הימל. בלויז מצד דעם גוף (קערפּער) זיינען אידן פאַנאַנדערגעטיילט, אָבער מצד דער נשמה, און דאָס איז דאָך דער עיקר, זיינען אַלע אידן ווי איינער — ווי דאָס איז דערקלערט באריכות אין פרק לב (א פון ס' תניא.
די דאָזיגע הדגשה אויף אהבת ישראל, אין דער פולסטער און טיפסטער מאָס, איז איינע פון די הויפּט שטריכן פון דעם חינוך וואָס ווערט געגעבן אין אַלע ליובאַוויטשער מוסדות, אַריינגערעכנט ובפרט — די ישיבה תומכי־תמימים אין מאָנטרעאַל. דאָס ווערט איינגעפלאַנצט אין די תלמידי הישיבה פון דער פריסטער יוגנט אָן, אין אַן אופן פון מעשה הוא העיקר, דורך מעשים בפועל, צוזאַמען מיט אהבת התורה און אהבת השם — ביז אַז די דריי אהבות ווערן איינס.
494דעריבער געפינט מען ליובאַוויטשער בחורים און יונגעלייט, תלמידים פון די ליובאַוויטשער ישיבות, אין פאַרשידענע און אויך פאַרוואָרפענע טיילן פון דער וועלט, וואו זיי פאַרנעמען זיך מיט תורה־חינוך און פאַרשפּרייטן אידישקייט, מיט ליבשאַפט, האַרציקייט און איבערגעבנקייט.
די ישיבה תומכי־תמימים ליובאַוויטש אין מאָנטרעאַל שטייט שוין ב"ה אויפן שוועל פון דעם 40טן יאָר פון איר טעטיקייט. ס'איז ניט אָפּצושאַצן אירע גרויסע לייסטונגען פאַר קאַנאַדער אידנטום און פאַרן אידישן פאָלק בכלל. זיכער פאַרדינט זי די פולסטע שטיצע פון אַלע אירע טרייע פריינד און פון יעדן איינעם און איינע וואָס שאַצן אָפּ די לעבנסנויטווענדיקייט פון תורה אידישקייט.
בפרט אַז מיר דערנעענטערן זיך צו די טעג פון פורים, וועלכע דערמאָנען אונז, אַז אַ דאַנק דעם תורה־טרייען חינוך פון אידישע קינדער אין יענער צייט איז בטל געוואָרן די גזירה פון המן הרשע, און „ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". אין דער איצטיגער קריטישער צייט נויטיגען מיר זיך אין דעם זייער שטאַרק. דערמאָנט אונז די מגילה, ווי אונזערע חכמים זכרונם לברכה דערקלערן, אַז „אורה ושמחה וששון ויקר" אין דעם איינפאַכן זין פון די ווערטער זיינען אָפּהענגיג פון זייער אינערלעכן אינהאַלט: „אורה — זו תורה . . ויקר — אלו תפילין".
בכבוד ובברכה להצלחה בכל האמור
לחגיגת בר מצוה שלך, הנני לשלוח לך ברכותי, אשר ביום הזה שנהיית גדול תלך הלוך וגדול בלמודיך ובהנהגותיך, והוריך וא"ז יחיו ישבעו ממך רב נחת וענג.
בימי מרדכי, כשהיו ישראל בגולה, אמר המן האגגי להשמיד כל היהודים. מה עשה מרדכי — כנס צעירי ישראל ולמד עמם תורה, ועל ידי זה בטלה הגזירה.
בהיות עם ישראל על אדמתו, ואיש תחת גפנו, אפרים ויהודה גוי אחד בארץ, ושלמה בן דוד מלכם בראשם, ויבן בית לה', ציוו חכמינו אשר לא יבטלו התלמידים מתורתם לבנין בית המקדש!
כי התורה עץ חיים היא למחזיקים בה. בכח תורת משה אשר צווה בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים, ועל ידי שמירת מצוותי', נעמוד בפני כל הקמים עלינו בגולה, ונזכה בקרוב ליום ה' הגדול אשר ישיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם, ויגאלנו על ידי משיח מנחם משיב נפשנו.
חזק ואמץ בלימוד התורה ובקיום המצוות!
495הטוב אשר הגיענו ע"ד התמסרותו לכל דבר הנוגע לחנוך היהדות, העירנו לבא לפניו במכתבינו זה.
בטח שמע כמ"ע ע"ד „מחנה ישראל" אשר נוסדה ע"י מו"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א, ואשר בע"ה פעלה כבר הרבה לטובת חזוק היהדות כגון שמירת שבת, למוד התורה, טהרת המשפחה, הנחת תפילין וכדומה.
הרבה פועלת „מחנה ישראל" לטובת המצב הרוחני של החילים היהודים,
ע"י „מחנה ישראל" נוסדה גם חברת משניות בע"פ, המחלקת לחברי' עפ"י גורל חלקים מהמשניות (. . . פרקים בשנה) ללמדם בע"פ ולחזור עליהם בכל עת מצוא, בלכתם בחוץ, בעמדם בחנות בנסעם ברכבת וכו'.
שולחים אנו לכמ"ע במעטפה מיוחדת מאמרים המבארים מטרת ופעולות „מחנה ישראל" ובודאי גם במקומו יש כר נרחב ועבודה בכל מקצעות עבודת „מחנה ישראל", ונשמח לקראת מכתביו מבשרים טוב בפעולותיו בכהנ"ל.
בימי הפורים בימים ההם ביארו רז"ל (מגילה יג, ב) אשר שקלי ישראל, שהיו נותנים בכל שנה מחצית השקל, בטלו את שקלי המן שנתן לאחשורוש ביהודים לאבדם,
והנה מחצית השקל נתנו, להניח יסוד בית משכן ה' הראשון שהי' אצל בני ישראל דהיינו האדנים למשכן, ואח"כ היו נותנים לקנות בהם קרבנות הצבור, ובשניהם — העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט.
זאת אומרת: כשהמן קם ורוצה להשמיד להרוג גו' העצה היעוצה היא: לך כנוס את כל היהודים, ואיך ובמה יתאחדו כל היהודים בהתעוררות הראוי', הוא בהנחת יסוד בית המקדש אשר בלב כל אחד ואחד מישראל דאָס פּינטעלע איד וואָס באַ יעדערן בלי הבדל מפלגה כי בזה הכל שוים: העשיר בידיעות והדל ופשוט ביותר, וכשמניחים היסוד, אַז מ'דערוועקט די פּינטעלע בונים בית מקדש מפואר, זעהט מען אַז יעדער איד איז אַ הייליגער היכל וואו דער אויבערשטער רוהט, מ'דאַרף נאָר וויסען ווי עם אויפוועקען.
בברכת פורים שמח
ולאלתר לתשובה לאלתר לגאולה
(ממכתב יום ו' י"ב לחדש אדר שני, ה'תש"ג)
6
מאשר הנני קבלת מכתבו — בלי הוראת זמן הכתיבה — בו כותב ר"פ ובמסירת הפ"ש מכאן וכו', וכן ר"פ מהמצב ב . . . וכו'.
496ויהי רצון אשר תתחלנה הידיעות המתקבלות מאה"ק ת"ו בהנוגע לענינים הכללים וכן הפרטים, להיות טובות — בטוב הנראה והנגלה, ועד מתי?
ובפרט שסו"ס — מכריזים על ענין דופרצת, דפשיטא שצ"ל ג"כ בד' אמות של הפרט וד"א של הכלל, כוונתי שכל אחד צריך לעשות התלוי בו בכדי להמשיך הענין בגלוי. והרי גם ע"ז נאמר חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
והרי כאו"א מאנ"ש, ובפרט תלמידי התמימים, תפקידו כפול, לפעול בעצמו רצון תקיף ולפעול על הזולת ע"י תעמולה מתאימה וק"ל.
ויהי רצון שכיון שנמצאים אנו בחדש אדר עליו נאמר שנהפוך הוא ומסמך גאולה לגאולה מאדר לניסן, גאולה מכל דברים המעכבים עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, הנה כן יבש"ט בכל האמור לעיל.
בברכה לבשו"ט בקרוב
ולשנת הצלחה בכלל ובפרט
במענה למכתבו מט' אדר שנתקבל ביום הפורים,
וברך לקחתי ואשיבנו, אשר יקוים, מתאים למ"ש והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, וידוע הפירוש שכשהם נזכרים הרי הם גם ונעשים,
שיהי' אורה ושמחה וששון ויקר כדרשת רז"ל וגם כפשוטו.
. . . אריכות לשוני בלקו"* גרמה לעשות טפל תיאור אופן פעולת הטלפון (ורדיא) בעת שהטעם שאין יוצאין בזה שמיעת מגילה הוא כי נעשה שינוי עיקרי, ואין זה כ"א קול של (קרום של) מתכת, פלאסטיק וכיו"ב, שהמתכת מוציאה הקול497ע"י שכח כחו דהאדם משנה תוקף זרם העלעקטרי והזרם מניע את הקרום, והזרם אין איש יודע מהותו, אבל הכל מודים שאינו כלל ממהות האויר [שהאויר הוא מציאות הלכתית, נוגע לכופה כלי על הנר בשבת, מג"א סוף סימן רע"ז ושו"ע אדמוה"ז שם]. וכתבתי במכ' הנ"ל, בדברי המתירים עצמם נראה שאלו שתיארו לפניהם אופן פעולת הטילפון טעו בהתיאור, שאך עפי"ז מובן שלא נחתו כלל לדון בזה שזהו קול מתכות.
דרך אגב — נפק"מ גם בנוגע לשופר (לאלו המתירים שימושן לכבדי שמיעה) במכשירי שמיעה (ביו"ט), דשני סוגים במכשירים אלו — המחזיקים את הקול ע"י זרם עלעקטרי (ובמילא, עפ"י הנ"ל) אינו יוצא, או רק באופן מכני שיוצא.
כל הנ"ל לא שייך (תמיד) לעניית אמן וכיו"ב — כי בכו"כ אופנים נוגע בזה רק כיוון הזמן ולא שמיעת קול הש"ץ, כדמוכח מביהכ"נ דאלכסנדריא של מצרים (סוכה נא, ב) וכמפורש בשו"ע או"ח סו"ס קכד, ובארוכה בשו"ע אדה"ז שם.
ויומא גרים — יום פטירת הרמב"ם — להעיר שדייק בלשונו (הל' ברכות פ"א הל' י"ד בסופה) להשמיענו דעונין אמן אף שלא שמע הברכה באם אינו מחוייב בה (כס"מ שם). ולהוסיף (עכ"פ בדא"פ) ביאור בדבריו שם, ד"לא יענה אמן בכלל העונים" — מאי האי „בכלל העונים"?, וי"ל כוונתו — דאינו בכלל העונים — דהם יוצאים בעניתם אמן כאילו ברכו (כיון ששמעו קול הברכה, ועד ששומע כולה בלבד ג"כ כעונה), משא"כ מי שלא שמע, אבל לא גרע מברכה שאינו מחוייב בה, וצריך לענות אמן. ואדרבא חיובו בהברכה מסתבר לומר שמוסיף בשייכותו להברכה — כולל באמירת אמן אחרי' המאמתת את הברכה . . .
498נוסח המברק שחואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א
לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת ימי הפורים
ה'תשמ"א
פורים שמח ושבת שלום והתועדויות באופן דהקהל מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות ומוצלחות באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז"ל.
לחיים, לחיים ולברכה ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו ע"י משיח צדקנו.
מקום החתימה
ה'תשמ"ב
פורים שמח והתועדויות פעילות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות על כל השנה כולה, באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז"ל. ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו ע"י משיח צדקנו. לחיים, לחיים ולברכה.
מקום החתימה
ה'תשמ"ג
שבת שלום ופורים שמח והתועדויות פעילות מתוך אורה ושמחה וששון ויקר ובהחלטות טובות על כל השנה כולה, באורה זו תורה וכו' ככל פירושי חז"ל. ולמסמך תיכף ממש גאולת פורים זה לגאולתנו ע"י משיח צדקנו. לחיים, לחיים ולברכה.