תל

דהנה כל הנביאי' נתנבאו בכה נוסף עליהם משה שנתנבא בזה והיינו כי משה כתי' בי' מן המים משיתיהו שהי' מעלמא דאתכסיא בחי' ים לכן הי' אצלו גילוי בבחי' זה כמו שורש נשמתו כמו שהיא בים כן היתה בהתלבשותו בגוף ולכן משה משה לא פסיק טעמא, אברהם אברהם פסיק טעמא והיינו כי באברהם אינו דומה אברהם שלמעלה לכמו שהי' מלובש בגוף, ובכל עולם מובדל בחי' אברהם שבעולם העליון לעולם שלמטה הימנו, אבל משה משה לא פסיק טעמא שמשה כמו שהוא בעולם העליון כן הי' בנשמתו המלובשת בגופו כו' והיינו מפני כי מן המים משיתיהו בחי' ים, ולכן נתנבא בזה כו', וא"כ יובן מה שכאו"א הראה באצבע זה אלי שזכו כולם לגילוי עלמא דאתכסיא. וביאור הענין הוא דהנה לא כל הנשמה מלובשת בגוף כי מה שמלובשת בגוף היא רק הארה ומקצת מן הנשמה לבד שהרי מלאך בשליש עולם עומד וכ"ש נשמה שגבוה מן המלאך, אלא שמה שמאיר בגוף הוא רק הארה ומקצת מן הנשמה לבד ועיקר הנשמה היא למעלה וע"ז ארז"ל גבי חבירי דניאל על מ"ש והאנשים אשר אתו לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ופריך מאחר דלא חזי למה נפל עליהם החרדה ומשני אע"ג דאיהי לא חזי מזלי' חזי פי' מזלי' חזי שבבחי' שרש ומקור הנשמה בחי' מזל שם הוא חזי שמאיר בחי' ראי' באלקות, וא"כ בקרי"ס שראו עד שכאו"א הראה באצבע זה אלי היינו מפני שהאיר בהם שרש ומקור הנשמה בחי' מזלי' שמזליי' חזי פי' שמאיר שם בחי' הראי' באלקות וע"י שהאיר בחי' זו בגוף ראו כאו"א עד שהראו באצבע פי' שהראו אחד לזולתו ראיית אלקות כו', וענין פי' עלמא דאתכסיא היינו שמכוסה ונעלם לגמרי מעלמא דאתגליא, ולכן בקרי"ס כשהי' צריך להיות גילוי עלמא דאתכסיא נא' הפך ים ליבשה שנעשה היפך וסדר* השתלשלות לגמרי ונתגלה בחי' ומדריגה מה שלא יש כלל בעלמא דאתגליא, אמנם בר"ה לא כן הוא כ"א שישנו הכל רק שהם אחור באחור פי' כמו שני ב"א שכ"א הוא בציור פרצוף אדם רק שעומדים אחור באחור לא נמשך שום גילוי מא' לחבירו וכשמהפכים פניהם זל"ז הרי נתגלה, ואין הענין שנתגלה מה שלא הי' תחלה כלל כ"א שלא יהי' בבחי' חיצוני' לבד בחי' נה"י שבו אלא שיומשך גם הפנימיות שבו ממה שישנו תחלה רק שהי' אב"א יהי' בבחי' נסירה להיות פב"פ הן במשפיע והן במקבל, וזהו שורש ענין הנסירה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org