תסג

כמו ההיכל שמסתיר ומכסה על האדם היושב בו כו', ואמנם אדון ל' זכר הוא כאשר ש' אד' אינו מסתיר על ש' הוי' ועיקר הגילוי הוא מש' הוי' המשפיע ולכן הוא ל' זכר, גם אדון הוא ל' מושל ושולט ועושה כל אשר חפץ, וע"ד דכתי' כל אשר חפץ הוי' עשה בשוב"א כו' וכמארז"ל במד"ר אדון כל הארץ מה אדון עוקר דיורים ומושב דיורין כך עקר ל"א מלכי' בימי יהושע וישב בהן ישראל ולכן נק' ארון הברית אדון כל הארץ שע"י בחי' ברית העליון נעשה יחוד והמשכת ש' הוי' בש' אד' והו"ע יחוד תושב"כ עם הארון תושבע"פ עד שהארון נק' אדון ל' זכר, ויוסף שהו' מרכבה לבחי' זו לכן נקרא הים מפני ארונו וכמ"ש הים ראה וינוס כו' מלפני אדון, היינו ארונו של יוסף שנק' ג"כ אדון ע"ש שקיים זה מ"ש בזה שהי' מרכבה לבחי' ברית העליון כו', אבל שלמה שפגם כנ"ל לכן דבקו שערים וכנ"ל.

אמר ך"ד רננות ולא נענה, הנה בתענית תיקנו חז"ל ך"ד ברכות כמארז"ל במשנה פ"ב דתעניות ואומר ח"י ברכות שבכ"י ומוסיף עליהם עוד שש, והיינו להיות כי התעניות שעל ירידת גשמים הוא כענין המשכת היחוד דתושב"כ ותושבע"פ וכנ"ל בענין מוריד הגשם, וכתי' בתורה יערוף כמטר לקחי, וזהו שהמשכיל בקרא כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים והרוה את הארץ והולידה והצמיחה כן יהי' דברי אשר יצא מפי שהמשיל דברו אשר יצא מפיו שהוא ענין התורה כמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך שהוא ההמשכה מבחי' שמים לבחי' ארץ מתושב"כ לתושבע"פ, והשפעה זו נק' גשם שלכן נמשלה לגשם, ולכן מצינו ברשב"י כשהי' צריכי' למטרא דרש בפסוק מה טוב ומה נעי' שבת אחים גם יחד ועי"ז ירדו גשמי' וזהו כסדר המדריגות אמנם כשהגשמי' נעצרו צריך להמשיך מבחי' י"ג מדה"ר לרחם על הבריות ולהיות נושא עון ועובר על פשע וזהו שהוסיפו ששה ברכות על ח"י שבכ"י, כי בכ"י הח"י ברכות הוא בחי' יחיד חי העולמים מלך והם כנגד ח"י חוליות השדרה עד שבשים שלום נמשך הטפה כמ"ש במ"א באורך, אבל בזמן עצירות

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org