תע

והוא"ו הוא בחי' מדות ע"ד דכתי' לך ה' הגדולה והגבורה והת"ת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך ה' הממלכה, והיינו שכל מדותיו יהי' בבחי' לך היינו בחי' אוא"ס דלאו מכא"מ איהו כלל, והיינו שיהי' מדת חסדו לה' להרבות בצדקה וכמו שלמעלה נא' מכלכל חיים בחסד כן יהי' הוא משפיע לדל להחיות נפשו ע"י השפעת מדת חסדו, ובחי' הגבורה הוא להיות בבחי' איזהו גבור הכובש את יצרו להיות סומ"ר ועש"ט ולהגביר על יצרו להיות גומל לחייבים טובות כו', ומדת הת"ת הוא לבוא לבחי' רחמים לרחם על הבריות ולהיות טוב לשמים וטוב לבריות כו', והנצח הוא בבחי' עבודה כל היום להיות נשאר הסכם חזק אצלו כל היום בל תמוט כי הרי לא יוכל להיות בהתבוננו' כל היום כ"א בעת תפלה או בעת מן העתים שיבחר להיות בהתבוננות, ועל כל היום צ"ל הסכם חזק על בחי' סומ"ר ועשה טוב, והוד הוא בחי' ההודאה שהרי בשכלו הדל לא יכול להבין הכל ולכן צריך להודות שכן הוא וכמ"ש כי לך טוב להודות וכתי' טוב להודות לה', כי כל בשוב"א הוא בחי' ההתקשרות כנודע שבחי' יסוד הוא בחי' התקשרות, לך ה' הממלכה הוא בחי' קעומ"ש שמקבל ע"ע עול מלכותו ברצון שזהו הקדמה לעול מצות קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזרותיו וכמארז"ל במשנה למה קדמה שמע לוהא"ש כדי שיקבל עליו עומ"ש ואח"כ יקבל עליו עול מצות, והה' אחרונה דש' הוי' הוא בחי' צדקה כי צדקה הוא צדק ה', כי על הצדקה כתי' וצדקה כנחל איתן פי' שעי"ז זוכה להמשיך מבחי' איתן שהוא כמשמעו קשה למעלה מן השכל המושג, ולכן קודם התפלה צ"ל כמארז"ל ר"א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי ע"ש אני בצדק אחזה פניך שע"י הקדמת הצדקה עי"ז זוכה לבוא בתפלה ע"י ההתבוננות לבחי' איתן קוש"י ובחי' יו"ד הנ"ל שהוא ג"כ למעלה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org