רעז

וז"ע ג' שמות שבק"ש שהוי' הא' הוא בחי' אני ראשון והוי' השני הוא בחי' אני אחרון וש' אלקינו הוא בחי' באמצעיתא שגם מבלעדי היינו באמצעיתא אין אלקים כו'.

ונא' אלקינו ולא אלקים לפי שעיקר המכוון מברה"ע הוא בשביל ישראל וכמארז"ל ע"פ בראשית ברא בראשית בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל נש"י שנק' ראשית וכתיב קדש ישראל לה' ראשית תבואתה, וכתיב אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי שכל עיקר המכוון מעשיית הארץ הוא בשביל האדם שבראתי עלי', ואדם אתם וארז"ל אתם קרוין אדם כו', ובראתי בגימ' תרי"ג היינו בחי' קיום התרי"ג מצות שנצטוינו שזהו כל עיקר מכוון מברה"ע כו', וכמארז"ל במד"ר פ' ויקהל אלה תולדות השמים והארץ אלה בזכות מי נבראו ובזכות מי הם עומדין בזכות ואלה שמות בנ"י, ואלה בזכות מי הם עומדי' בזכות אלה החוקים והמשפטים כו', ולכן נא' אלקינו אלקי' שלנו שבאמצעיתא המכוון הוא בשביל נש"י כו'. ומסיים בתיבת אחד היינו שכל הג' בחי' אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי היינו באמצעיתא שע"ז רומזים הג' שמות ה' אלקינו ה' הם אחד ממש, כי באמת אני הוי' לא שניתי כלל וכמו שא"א אתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע כי אני ה' לא שניתי כלל בין קודם הבריאה לאחר הבריאה וכל הג' בחי' הנ"ל שוין לפניו, והיינו לפי שבשכמל"ו פי' שלעולם ועד כל מה שנשתלשל ונתהוה הוא רק מבחי' שם כבוד מלכותו ית', הוא בחי' מלכותך שהיא מלכות כל עולמים פי' כל הוא עולה למספר נו"ן והיינו בחי' נו"ן אלפים יובלות הכל הוא מבחי' מלכותך לבד, בחי' זיו והארה בעלמא, וכנודע מענין מלך שמו נק' עליהם שענין השם הוא רק הארה בעלמא ולא עצמיות כו' ולכן לא שניתי כלל.

וכאשר יתבונן בזה היטב בעומק הדעת והתבוננות אי לזאת לא יחפוץ בשום דבר כ"א להיות ואהבת את ה' אלקיך, פי' אהבה הוא מל' אבה שפירושו רצון היינו שלא יהי' לו רק רצון פשוט לאוא"ס ב"ה, כי מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, שמים וארץ הם בחי' ג"ע התחתון וג"ע העליון, שמים הוא בחי' געה"ע וארץ הוא בחי' געה"ת, וכשיתבונן בכל הנ"ל לא יחפוץ לא בגעה"ת ולא בגעה"ע ולא בעוה"ב שכ"ז נכלל בכלל פי' עמך כי עמך היינו מה דכתיב כי עמך מקו"ח היינו בחי' מקור החיים מקור התענוגים הוא עמך בטל וטפל לך ולכן לא יחפוץ בזה כ"א לדבקה בו ית' עצומ"ה כו' שירצה וישתוקק ליכלל וליבטל באוא"ס ב"ה העצמי, ולא במה שבטל וטפל אליו וזהו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org