ריג

משנ"ת במ"א בענין ההפרש שבין ברואים שבים לברואים שביבשה שברואים שביבשה הגם שהם מקבלים חיותם מן הארץ כמ"ש ארץ ממנה יצא לחם מ"מ הרי הם נפרדים מן הארץ שהרי ביכולת הנבראים לשוט בים או להיות באויר ואינו מוכרח כלל להיות ע"פ הארץ דוקא, משא"כ ברואים שבים מאחר שהם מקבלים חיות מן הים הרי הם מובלעים במי הים וכמו דגים שבים מיד שפורשין מן המים הם מתים שא"א לחיות בלא המים. ועד"ז יובן בענין המלאכים שנק' בשם נוני ימא פי' שזהו שם המושאל שכמו הדגים שבים הם מובלעים תמיד במי הים כמו"כ המלאכים אלו הם בבחי' הביטול תמיד ולכן יכולים לאמר ע"ע שם הוי' כמ"ש בי נשבעתי כי הוא בטל בתכלית לגבי שמו ית' שמשותף בו, שהשם זהו חיותו והרי הוא בטל תמיד וקורא א"ע בשם ה' כו', וכמו"כ הנשמות קודם התלבשותם בגוף כתיב בהם ג"כ חי ה' אשר עמדתי לפניו ע"ד ויעמידם לעד שנאמר במלאכים.

אמנם הנשמות שירדו להתלבש בגוף ונה"ב זהו כמו בחי' ארץ, שברואים שביבשה שהגם שמקבלים חיות מהארץ מ"מ הם נפרדים מן הארץ כו', אך ע"י התורה שאמר אנכי ה' אלקיך האיר אלקותו בכל א' מישראל שנשתתף שמו ית' בישראל, ולכן נקרא ישראל שזהו מורכב משני תיבות ישר אל, והיינו כמו מיכאל וגבריאל שמשותף בהם שם אל כמו"כ בישראל משותף שם אל, וע"י שיתוף זה נעשה בהם ג"כ הביטול ע"ד דגים שבים, וכמארז"ל בברכות דס"א גבי ר"ע שהקהיל קהילות, וא"ל פב"י אי אתה מתירא כו' וא"ל אמשול לך משל לשועל שהי' מהלך ע"ג הנהר וראה הדגים שמקבצים קבוצים קבוצים ושאל להם מפני מה אתם מתקבצים וא"ל שזהו מרשתות של בנ"א שרוצים ללכדם, א"ל רצונכם שתעלו ליבשה ונדור אני ואתם א"ל אתה הוא פקח שבחיות לא פקח אתה אלא טפש אתה ומה במקום חיותינו אנו מתייראים במקום מיתתינו עאכו"כ, [כך] א"ל עכשיו שאנו יושבין ועוסקין בתורה שכתיב בה כי היא חייך ואורך ימיך כך, אם אנו הולכין ומתבטלין עאכו"כ. נמצא כי המשיל ר"ע לימוד ועסק התורה שזהו כמו דגים שבים כו', והיינו כמו הדגים בעת שהם מובלעים במי הים. וזהו מפני שע"י מ"ת נשתתף שמו של הקב"ה בהם עד שנעשו במדריגה כמו ברואים שבים היינו בחי' עלמא דאתכסיא כו'.

ומה שנש"י נתלבשו בגופים ונה"ב זהו הוראה שהשיתוף שנשתתף בישראל זהו מבחי' הגבוה יותר מבמלאכים שכל מה שיכול לשפול א"ע למטה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org