קעז

שז"ע אתכפיא שברחו מהרע והיינו שהגם שהי' הרע אצלם בשלימות מ"מ ברחו ממנו והיו בבחי' אתכפיא, וזהו כמ"ש וגלחה את ראשה שה"ע אתכפיא כי הגילוח הוא להעביר השערות, אבל עיקר השערות נשארים במקום גידולן שזהו כמשל אתכפיא עדיין, אבל ע"י ספה"ע בררו המדות להיות בבחי' איש הוא תיקון המדות בבחי' אתכפיא שז"ע כי ימרט ראשו טהור הוא כו' (אלא שאין מגלחין עד ערב שבועות שא"א להעביר המותרות עד שמתחלה יתבררו ויתפרדו להיות בפני עצמו כו', ויש מגלחין בל"ג בעומר י"ל דהיינו ענין שגלשו מהר הגלעד גל הוא ל"ג בעומר כמ"ש בסידור ע"פ עד הגל, מיהו ע"פ הקבלה אין לגלח עד ערב שבועות כו' ונ"ל משום דהוד שבהוד זהו בחי' ג"ל הנה זהו כשמונין הז' מדות כל א' כלולה מז' אז הוד שבהוד הוא בחי' ל"ג, משא"כ כשמונין הנש"ב ה"ח וה"ג וכל א' כלול מה' אז הוד שבהוד הוא בחג השבועות כו'), ואח"כ מתן תורה הוא התגלות בחי' קדושה כנ"ל, וכמארז"ל במ"ת נדמה להם כזקן כו'. והנה פי' ותרוממך הוא ע"ד מ"ש ואנשי קדש תהיון לי שבחי' קדוש קדש ו' הנה הו' הוא המשכת בחי' שערות, אך קדש עליון הוא המקור שממנו נמשכים והוא בחי' רצונו וחכמתו כו' קרקפתא דתפילין ומוחא וכו', וע"י סלסלה דשערות והלכות דתושבע"פ יהי' בחי' ותרוממך לבחי' קדש כנ"ל וכמ"ש במ"א ע"פ סמכוני באשישות כו'. נמצא סדר הדברים תחלה כשהוא בחי' אנוש צריך לבוא לעורר עצמו להיות בחי' גבר כו', ובעבודה ז"ע תיקון חצות כו', ואח"כ יבוא לבחי' איש אש יו"ד בחי' רצוא ושוב, ובהעמיק מחשבתו בדברים תחתונים צ"ל כי ימרט כו' ואז נקרא טהור הוא, ואח"כ יעלה ויגיע לבחי' אדם בחי' עסק התורה שהוא בחי' קדושה דתלי שערא מבחי' שער רישי' כעמר נקא וע"ז נאמר סלסלה ותרוממך כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org