רצה

עילאה אינו מאיר בחי' שפע הפנימי דיו"ד כו', וזהו"ע ונהר יחרב ויבש יחרב בב"ר ויבש בב"ש, וכמו בגשמיות ענין היבישות היא יותר הרבה מענין חרבות, כמ"ש בפ' נח גבי המבול בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ, ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ, נמצא מן חריבות הארץ עד שיבשה נתעכב עוד חדש וך"ז ימים, הרי היבישות יותר יבש הרבה מן חרבה הארץ, ועד"ז יובן בענין ב"ר וב"ש, שעל העדר הגילוי בב"ר נא' יחרב שהוא ג"כ ענין יובש עכ"ז יש קצת לחלוחיות שהרי הי' ענין הנבואה, שהרי ברוך בן נרי' קיבל מירמי' בבבל שנת ש"ן, י"ב שנים אחר החורבן כמ"ש ביוחסין, משא"כ בב"ש לא הי' נבואה כמו שפי' רש"י על מארז"ל (ביומא ספ"א דכ"א ב') בענין ה' דברים שחסרו בב"ש, שחשיב רוח הקדש ופי' רש"י שרוה"ק לא שרתה על הנביאים משנת ארבע לדריוש ואילך. וכ"ש בחורבן ב"ש נא' ויבש היינו שיבש לגמרי עד שלא נמצא שום לחלוחיות כלל שהגם שרק הוא"ו אינו מאיר בה' תתאה אך נשבע ה' שלא יכנוס בירושמ"ע עד שיכנוס בירושמ"ט תחלה וממילא אינו מאיר בה' עילאה ג"כ, ואפי' למעלה אינו נמשך שפע הפנימי כו', והיינו ענין ויבש, שיבש לגמרי שאינו מאיר כלל כו'.

וזהו ענין וז"ע דסליק לעילא ולעילא, פי' לעילא חו"ב ולעילא כתר, וז"ש בזמן הגלות ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא, וצ"ל כפל הלשון הסתר ואסתיר, והענין דמצינו בדברי הנביאים שפעם אומרים לשון הוי בה"א, ופעם אומרים לשון אוי באל"ף, והיינו אם ההסתר נמשך מצד שנסתלק קוב"ה לעילא שזהו בחו"ב, אזי נא' הוי בה"א לרמז אל בחי' הבינה, אבל כשההסתר נמשך מצד דקוב"ה סליק לעילא ולעילא דהיינו בבחי' הכתר אזי נא' אוי להורות שעליית הוא"ו הוא בכתר, וזהו ג"כ ענין הסתר אסתיר שזהו ב' הבחי' דחו"ב וכתר וכענין הוי ואוי, ולכן כשאמר הסתר אסתיר נא' ביום ההוא פי' שאפי' מבחי' ביום ההוא הוא בחי' בינה הוא ג"כ מוסתר ונעלם, וכמשנ"ת לעיל בענין ההפרש בין חורבן ראשון לחורבן שני, שב"ש לפי שלא האיר הוא"ו בה' תתאה ממילא לא נכנס בירושמ"ע ג"כ, והיינו מפני כי קוב"ה בגלותא סליק לעילא ולעילא שזהו בבחי' הכתר כנ"ל זהו כענין אסתיר שמבחי' ביום ההוא הוא ג"כ מוסתר ונעלם כי נשבע ה' שלא יכנוס בירושמ"ע עד שיכנוס בירושמ"ט תחלה, ולכן העדר הגילוי הוא בבחי' ה' עילאה ג"כ כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org