שה תמים זכר כו'
קט
להתהוות מאות גרעינים מגרעין א' הוא כמו יש מאין וכ"ש הקשין והשבלים, והנה הפירות שע"י העלאת מ"ן הם הזרועים והנטועים הם משובחים מאד מאד מהעולים מאליהם מכח הצומח לבדו שבארץ עכ"ל, ומזה יש לפרש שענין דשא ועשב הם ב' היחודים שבחו"ב, שענין הדשא שצומח מאליו בלי זריעה זהו מיחוד חיצוני דחו"ב שחידוש הישנות זהו נמשך מיחוד חיצוני דחו"ב לצורך קיום העולמות, אבל זיווג פנימי דחו"ב זהו ע"י העלאת מ"ן שלנו בק"ש ותפלה ותומ"צ וז"ע ועשב לעבודת האדם. ובזה יתפרש מ"ש ר' שמעון בר' אבא ע"פ חדשים לבקרים על שאתה מחדשינו בכל בקר ובקר אנו יודעים שאמונתיך רבה להחיות לנו את המתים, וי"ל פי' שענין החידוש שמחדש לנו בכ"י זהו ענין ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב, ז"ע חידוש הישנות שנמשך מזווג חיצוני דחו"ב, ובעבודה בנפש האדם ענין החידוש שאתה מחדשינו בכל בקר י"ל ע"י העבודה בכל בקר היינו בחי' ק"ש שהיא בבקר עי"ז ממשיכים יחוד פנימי דחו"ב וכנודע שע"י ק"ש ממשיכים זיווג פנימי דחו"ב, ועי"ז אנו יודעים שאמונתיך רבה להחיות לנו המתים ע"י בחי' טל תחי', ואז אור חדש על ציון תאיר כו'.
ומ"מ יש לפרש פי' האגה"ק שדשא הוא בחי' ובטובו מחדש בכ"י תמיד מע"ב שזהו ג"כ ע"י העלאת המלאכים ועבודת הנשמות ע"י מו"מ באמונה כמ"ש מזה בד"ה זכור את יום השבת (ך"ז), ובד"ה ששת ימים תעבוד בסופו בספר תרח"י, ונמצא כי דשא הוא ג"כ ע"י העלאותינו כמ"ש המק"מ, ויתפרש לפ"ז פסוק תדשא הארץ דשא, ארץ היא בחי' מל' כנס"י, דשא הוא בחי' העלאת כנס"י בכדי להיות ובטובו מחדש בכי"ת מע"ב, ובחי' זו היא מאכל המל' עצמה, ועשב הם המלאכים שמתהווים ע"י המצות שע"י עשיית כל מצוה
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Toras Shmuel
- Volume
- תרכ"ט
- Id
- rh-ya2pt62e
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.