ריד

יותר שרשו מבחי' גבוה יותר שלהיות כן יכול להשפיל א"ע למטה יותר, וכמו כח הראי' שהוא כח גבוה ודק יותר מכח השמיעה שלכן ארז"ל שאינו דומה שמיעה לראי', פי' שמה שמבין ע"י שמיעה אינו בערך למה שהוא מבין ע"י ראי', שכאשר שומע איזה דבר תחלה הגם שמבין אותה בטוב, מ"מ אח"כ כשרואה הדבר ההוא מבין אותו הדבר ביתר שאת מכמו ששמע תחלה שהנחת והבנת הדבר ההיא מובנת בנפשו ביתר שאת כו', ונמצא כי גדולה מעלת הראי' על השמיעה ומ"מ הראי' תופסת דבר גשמי והשמיעה דבר רוחני דוקא כמו הקול, שלכאורה הי' מהראוי להיות בהיפך דוקא, והיינו מפני שהראי' היא כח יותר דק ורוחני לכן אין ביכולתו להשפיל כ"א בדבר גשמי דוקא, וכמו האותיות החקוקים על האבן טוב מחמת רוב בהירות האבן טוב אין יכולים לקרוא את האותיות, רק כשחותמים על השעוה שמתרחקים מן האבן הטוב אז יכולים לקרוא אותם, אבל כשחוקקים אותיות על אבן שאינו מבריק אז יכולים לקרותם גם בהיותם חקוקים על האבן ג"כ, ונמצא כי מה שאינו על מקור הגבוה כ"כ יכולים לקרותו גם בעודנו על המקור, אבל אם המקור היינו האבן אשר נחקק עליו הוא מאיר ומבריק אז כמו שהם א"א לקרותם כ"א כשחותמים על השיש או השעוה שמתרחקים מהמקור כו'. ועד"ז יובן שכח הראי' אינו יכול להשפיל א"ע בבחי' הקול שהוא רוחני כ"א לתפוס דבר גשמי דוקא עץ ואבן שזה מורה על עצם מעלתו, כמו"כ מה שישראל נתלבשו נשמות בגופים זהו מצד עוצם מעלתם בשרשם, והשיתוף שנשתתף שמו ית' בהם זהו ג"כ מבחי' הגבוה יותר מבמלאכים, שזהו שאמר אנכי הוי' אלקיך שבחי' הוי' הנמשך להיות אלקיך להשתתף עם כאו"א מישראל הוא מבחי' אנכי מי שאנכי בחי' כתר כי בכדי לבוא להשתתף עם הנשמות שמלובשים בגופים צ"ל מבחי' הגבוה יותר וזהו מבחי' אנכי דוקא בחי' כתר.

ולכן מצינו במשה שאמר בפ' והא"ש תשמעו, ונתתי מטר ארצכם, ולכאורה צ"ל איך אמר כן שהוא הנותן מטר שזהו מהדברים שלא נמסרו לשליח, כמארז"ל ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ליד שליח וא' מהם הוא מפתח של גשמים ואיך אמר ע"ע ונתתי מטר ארצכם כו'. אך הענין הוא דבמשה כתיב כי מן המים משיתיהו והיינו מבחי' מים עליונים שמעל השמים, ומשה משה לא פסיק טעמא, והיינו שמשה למטה הי' כמו שהוא בשרשו והי' בטל בתכלית לבחי' שמו של הקב"ה שהי' משותף בו כמו המלאכים שנקראים בשם נוני ימא, ולכן כמו שהמלאך אומר ע"ע בי נשבעתי נאום הוי' שהגם

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org