מ

אור חדש משם בבחי' אדם, וכמ"ש בת"א בד"ה זכור את יום השבת השני בסוף המאמר, שזהו עיקר נתינת התורה לישראל להיות בהם תלוי המשכת אוא"ס ב"ה שלמעלה מהשתל' (וע' בביאור על מאמר זכור הנ"ל בד"ה והנה גם המלאכים בסופו שז"ע רמה קרני) ותכלית כל עבודתינו, והאבות הן הם המרכבה להעלות מבחי' אדם לבחי' כי לא אדם, ולהמשיך מבחי' כי לא אדם המשכת גילוי אלקות ואוא"ס ב"ה ממש בבחי' אדם.

וז"ע ההפרש בין הללוי' שנא' במלאכים ונבראי' להללוי' שנא' בנש"י שהגם שמלאכים ממשיכי' ג"כ מבחי' י"ה שז"ע מ"ש במלאכי' ורגליהם רגל ישרה, ישרה עולה תקט"ו היינו ת"ק הוא בחי' מדות כ"א כלול ממאה ע' מזה בד"ה ראשי המטות, ובמאה"ז חמש אינון שנת' בד"ה ענין ספירה ומ"ת, וז"ע מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה ועובי כל רקיע ת"ק שנה ובין כל רקיע ת"ק שנה, והט"ו שבתי' ישרה היינו מה שממשיכי' מבחי' י"ה לחדש הישנות שהו"ע זיווג חיצוני דחו"ב, אבל נש"י ע"י תומ"צ וקבעומ"ש שז"ע הודו על ארץ ושמים וירם קרן להיותם עם קרובו שקרבנו לשמך הגדול דוקא וכנ"ל ממשיכי' בחי' יחוד הפנימי דחו"ב ששרשו מבחי' אין, וזהו שא"ר יוסי יהא חלקי מגומרי הלל שקאי על פסוד"ז שהו"ע ההילול והשבח דנש"י ע"ד לעולם יסדר אדם שבחו ש"מ להמשיך בחי' אור חדש מבחי' אין שלמעלה מהשתלשלו' כו', וע' בהגהות לד"ה מהלכים שבת"א מענין רגל ישרה, ובד"ה שלש רגלים, וע' בד"ה חמשה קנינים מענין שמו"א קנין אחד, ובהקנין משיכה וכסף שהו"ע העלאה והמשכה וזהו בחי' העלאה דהילול שמן השמים וההמשכה שבמרומי' ומלאכיו וצבאיו, שזהו לחדש הישנות מאין ליש שהחכ' נק' ג"כ אין ובינה יש, שזהו זיווג חיצוני דחו"ב, אבל נש"י ממשיכי' בחי' אור חדש מלמעלה מהשתלשלו' היינו מלמעלה מבחי' אדם והיינו בחי' כי לא אדם הוא שהוא למעלה גם מבחי' אדה"ר שזכה לחי' וכמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים שנק' ג"כ אדם כו', וז"ע אור חדש על ציון תאיר ע"י העבודה בתומ"צ וקבעומ"ש דעכשיו שלע"ל יהי' גילוי בחי' זו.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org