תא

ויהודה הוא המקבל כו', וז"ש ויגש אליו יהודה ופי' בזהר שהוא ענין סמיכות גאולה לתפלה, כי תפלה הוא בחי' השתחווא' בחי' ביטול שהוא בחי' יהודה, וגאולה הוא בחי' יוסף שהוא בחי' יסוד כו', וכנודע ממ"ש במ"א מענין אם יגאלך טוב יגאל.

והיינו שהסמיכות גאולה לתפלה הוא כמו ענין שארז"ל הקובע מקום לתפלתו, דלכאו' אינו מובן שהרי ארז"ל אל תעש תפלתך קבע, אלא הענין הוא דהנה פי' הקובע מקום לתפלתו היינו כמארז"ל עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי, והנה אין הפי' קבע ועראי בריבוי ומיעוט שימעט במלאכה שהרי אמרו כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה כו' וכן אמרו יפה ת"ת עם ד"א כו', אלא הפי' קבע היינו עיקר המכוון שעיקר הכוונה יהי' הכל בשביל התורה דהיינו שכל כוונתו שעוסק במו"מ הוא כדי שיוכל ללמוד תורה ולעבוד את ה'. וזהו מ"ש ואספת דגנך בפ' שני' של ק"ש והיינו שיאסוף את דגנך לבחי' אחד והיינו ע"י שיעבוד בזה להקב"ה וילמוד בכח זה ויקיים מצותיו, עי"ז נאספים ג"כ לבחי' אחד מה שהי' תחלה בבחי' פירוד כו', וז"ע גוי אחד בארץ שגם בארץ יהי' בחי' אחד כו' כמ"ש מזה במ"א בד"ה ואהבת (ך"ו), וזהו ענין ואנחנו מאלמים אלומים כו', ע' בת"א פ' וישב, וזהו ענין כל הקובע מקום לתפלתו דהיינו שכל עיקר כוונתו יהי' בבחי' תפלה כי תפלה הוא לשון התחברות כמו התופל כלי חרס והיינו שמחבר את נה"א המאיר בגוף עם שרש הנפש בחי' מזל שהוא בחי' אלקות ממש ועי"ז ממשיך ג"כ מבחי' קבע כמו שהי' בהמ"ק דירת קבע דהיינו המשכה שלמעלה מסדר השתלשלו' וכמארז"ל מט"ט קושר כתרים מתפלותיהן של ישראל שנתעלה התפלה בבחי' כתר שלמעלה מן החכ' סדר השתלשלות כו' שהוא בחי' קבע, וזהו ע"י קביעת מקום לתפלתו שכל עיקר כוונתו הוא בתפלה לחבר את נפשו לאלקות בקביעות כו', ומה שאמרו אל תעש תפלתך קבע היינו שלא תעשה בדרך חובה כאילו מגיע לו כי אם רחמים ותחנונים.

וזהו ויגש אליו יהודה שהוא ענין סמיכת גאולה לתפלה, והיינו כי כדי שיוכל להיות העלאה של תפלה צריך שיהי' נמשך זה הכח מלמעלה כדי לעורר את העלאה זו, וכענין לכה דודי לקראת כלה שנת' בלק"ת בד"ה והי' מדי חדש, וכמ"ש בפרע"ח ובסידור האריז"ל בענין פי' תהילות לאל עליון

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org