יט

שה' אחד גם לאחר שנבה"ע בז' רקיעים וארץ וד"ר העולם שע"ז רומז תי' אחד כמ"ש מזה במ"א באריכות, וע"י העמקת הדעת בהתבוננות הפסוק שמע עי"ז יולד מדה שבלב להיות ואהבת את ה', והיינו מפני כי המדות מקבלי' מהשכל דרך השתלשלו' עו"ע בבחי' קירוב, וכמו"כ בגשמי' במשא ומתן או בשאר דברי' אנו רואים שהנהגת והתהוות המדות הוא ע"פ השכל שאם מתבונן בשכלו שטוב לפניו כן אזי מוליד אהבה לחפוץ ולאהוב הדבר ההוא (והיינו בחי' אבה ל' רצון שנולד מן השכל כי אית רצון ואית רצון כו'), ועד"ז יובן בכל השתלשלו' עו"ע שהעלול בטל להעילה, ואם הי' התהוות העולם מבחי' חפץ ה' היינו שגם החומר הי' התהוותו מבחי' חפץ ה' בבחי' קירוב לא הי' יכול להיות מציאות היש כלל, ומה עולמות עליונים שנק' בשם עלמא דאתכסי' שהתהוותם מבחי' המח' כמ"ש במ"א מענין במח' אחת נבראו כל העולמות הנה הם בטלים בתכלית, וכ"ש אם הי' מתהוה מבחי' חפץ ורצון ה' לא הי' יכול להיות מציאות התהוות היש כלל, והיו העולמות בטלי' בתכלית ע"ד עלמא דאתכסי' ויותר וא"כ לא הי' עבודה כלל, שעיקר המכוון הוא שיהי' מציאות התהוות היש, וע"י עבודה יהי' ביטול היש לאין כמשי"ת, ולכן בכדי שיהי' מציאת התהוות חומר היש זהו ע"י בחי' דבר ה' כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו היינו בחי' חומר גוף כדור השמים, והוא כמו שאנו רואים שענין אותיות דבור האדם נראה כאלו הם נעשי' נפרדי' מן האדם, ועד"ז יובן למעלה הגם שאין לך דבר שחוץ ממנו ח"ו מ"מ דברה תורה כלשון בנ"א כו', ולכן בכדי שיהי' מציאת נבראי' נפרדי' בע"ג זהו ע"י בחי' דבר ה' שע"י המאמרות בע"מ נברא העולם בבחי' מציאות יש ודבר נפרד כו'.

והנה בחי' דבר ה' הוא בחי' מל' בכלל כי מלכותך מל' כל עולמי' שכללות השתלשלות העולמות נמשך מבחי' מל', ותי' כל כולל כלליות נו"ן אלפי' יובלות שכולם הם מבחי' מל' אך זהו מבחי' מלכותך כמ"ש במ"א ההפרש בין מלכותך לבחי' מל' כל עולמי', והתהוות עולמות הנבראי' דבי"ע הוא מבחי' מל' דאצי' שנק' דבר ה', וזהו כל הנק' בשמי ולכבודי כו' כל הנק' בשמי הוא בחי' עולם האצי' בכלל, וכדי להיות התהוות בי"ע זהו ע"י ולכבודי ר"י קארי למאנא מכבדותא הוא בחי' ה' מלך גיאות לבש שהוא בחי' לבוש מל' ואין מלך בלא עם מל' עוממות נבראי' נפרדים בעלי גבול, שהתהוותם הוא מבחי' לבוש מל' בחי' ההתנשאות וההסתלקות שלא יאיר ויתגלה רק בבחי'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org