להבין כו'
שעה
שבח"ע מאיר שם אוא"ס בבחי' קירוב, ונמשכה למטה כו' ועי"ז נמשך אוא"ס למטה ג"כ בבחי' קירוב כו', והנה העיקר הוא להמשיך אוא"ס בבחי' קירוב גם במל' שהוא מקור לעולמות בי"ע (ועיין בת"א בד"ה ויקח מן הבא בידו מנחה, ששם מבואר ג"כ שהעיקר הוא להמשיך במל' דוקא), ולהבין איך יוכל להיות נמשך במל' בבחי' קירוב, שהרי מל' היא דיבור, שבדבור א"א כ"א בבחי' ריחוק, וכנ"ל שצריך להתצמצם תחלה במחשבה ובמדות כו'. אך הענין הוא שאנו רואים שיש שני בחי' בדבור, א' שהדבור אינו נמשך מהשכל כ"א ע"פ השתלשלו', כגון כשעלה ברצונו ושכלו לעשות איזה חסד צריך מתחלה לירד למח' איך לעשות, ואח"כ ממח' למדות ואח"כ ממדות לדבור לעשות את החסד, והב' הוא כשלומד דבר שכל בדיבור הרי אינו יורד השכל בבחי' השתלשלו' רק מיד מקבל הדבור מן השכל בלי השתלשלות כו', וע"כ התורה נק' קירוב לפי שע"י הדבור דתורה שהתורה היא רצונו וחכמתו ששם מאיר בבחי' קירוב ולומד רצונו וחכמתו, עי"ז ממשיך גם בבחי' מל' אוא"ס ג"כ בבחי' קירוב כו'.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Toras Shmuel
- Volume
- תרכ"ט
- Id
- rh-vbbd598m
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.