שעט

החיצון משא"כ על מזבח הפנימי לא הי' שום קרבן, לפי שמזבח הפנימי הוא ענין מה שבאתרי' לאו אורחי' למיכל וע"כ לא היו מקריבי' ע"ג המזבח הפנימי שום קרבן.

ד) ובזה יובן ענין עוה"ב שאין בו אכילה ושתי', והיינו לפי שבעוה"ב יהי' בחי' המשכת תוס' אורות, שיהי' התגלות בחי' איהו וחיוהי דהיינו שיהי' התגלות בחי' חכ' כי אותיות איתן משמשות לעתיד שלע"ל יהי' התגלות בחי' איתן בחי' חכ' כו' שהוא בחי' איתן. וזהו מ"ש ביוסף ותשב באיתן קשתו, והיינו כי יוסף הוא ע"ש תוס' אורות שקאי על לע"ל וכמ"ש והי' ביום ההוא יוסיף אד' שנית ידו, ולע"ל יהי' גילוי בחי' איתן שהוא בחי' י"ה ע"כ נאמר ביוסף ותשב באיתן קשתו כו'. ולכן הי' יוסף חלוק מכל השבטים כי השבטים היו מרכבתא תתאה כי השבטים הם בבריאה כשם שאין בלבך כו' יחו"ת, משא"כ יוסף הי' מבחי' אצי' שהוא בחי' תוס' אורות כו', דהיינו שיהי' התגלות בחי' י"ה וכמ"ש ביום ההוא יהי' ב"פ י"ה דהיינו שגם בו"ה יהי' התגלות בחי' י"ה ממש, ואף שגם עתה נמשך בחי' י"ה בו"ה זהו רק המשכת ההארה משא"כ לע"ל יהי' התגלות בחי' י"ה בו"ה ממש, וע"כ אין בו אכילה ושתי', וגם הגוף גשמי יהי' ניזון מאלקות ולא יהא צריך לבחי' לחם וכמו שמצינו במשה שהי' בהר ארבעים יום לחם לא אכל לפי שהי' ניזון מאלקות ממש רק שבמשה הי' לפי שעה וגם איתא במדרש שהי' מצטער, והיינו לפי שהי' ילוד אשה ע"כ לא הי' יכול הגוף שלו כלל לקבל את עוצם הגילוי הגדול, משא"כ לע"ל שיתבררו הגופים וכמ"ש ועצמותיך יחליץ, דהנה עכשיו שינתה הארץ, דהנה כתיב תדשא הארץ כו' עץ פרי שיהי' טעם עצו ופריו שוה, והיינו שהגוף נק' עץ וכמ"ש כי האדם עץ השדה והנשמה נק' פריו, והי' הציווי שהגוף יהי' כמו הנשמה ולא יהי' הגוף מסתיר ועכשיו שינתה הארץ שאין טעם עצו ופריו שוה שאין הגוף כמו הנשמה, משא"כ לע"ל יהי' טעם עצו ופריו שוה, שהגוף יהי' כמו הנשמה ממש, ע"כ גם הגוף יהי' יכול לקבל גילוי אלקות ויהי' ניזון מזיו השכינה ולא יהי' צריך למזון גשמי כלל כו'.

ה) אך עדיין אינו מובן שהרי איתא שלית מח' תפיסא בי' כלל ואיך יהיו יכולים לקבל גילוי בחי' איתן שהוא בחי' גילוי עצמות החכ' שהרי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org