עה

עוז לאלקי' וכתי' הבו גודל לאלקינו, ועתה יגדל נא כח אד' כו', וגם ישראל נוטלי' שכר שהירידה הוא צורך עלי' ושכר מצוה מצוה שעי"ז מתעלה הנפש והם נעשים לבושים לנפש בג"ע העליון ותחתון כו' ועי"ז מזדכך גם הגוף, וזהו שארז"ל האי עיסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון, אשר מהפלגא מלוה נוטל המקבל, ומהפלגא פקדון נוטל הנותן. והענין הוא יש סוכ"ע וממכ"ע, אשר בבחי' סוכ"ע שם אינו תופס מקום כלל אם צדקת, ומשם הוא הפלגא מלוה שהנותן אינו נוטל מזה מאומה, אבל מבחי' ממכ"ע שם נא' הבו גודל ע"י מעשה המצות שמוסיפי' כח בגבורה ש"מ, ובהיפוך נא' וישח אדם וישפל איש כו', וזהו שבהפסד נוטלי' שניהם פלגא וכמארז"ל בשבת שאמר יצחק פלגא עלי ופלגא עלך, ולכן בהשכר נוטל הנותן שהוא הקב"ה רק שליש, וכמארז"ל ע"פ והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני משל למלך שעשו לו בני המדינה ג' עטרות נטל אחת ונתן בראשו ושנים בראש בניו, כך בכל יום מכתירין להקב"ה ג' קדושות נטל אחת בראשו שנא' כי קדוש אני ושנים בראש בניו קדושים תהיו והייתם קדושים.

וזהו על ג"ד העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמ"ח נטל שליש לעצמו הוא חלק העבודה שהם הקרבנות שהם העלאות, ושנים נתן למקבל העיסקא שהם תורה וגמ"ח שהם המשכות, והם העיקר כי חסד חפצתי ולא זבח כי כל המכוון מהעלאת הזבח בכדי שיהי' ההמשכה כי חסד חפצתי פנימיות הרצון, כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים דוקא, וזהו אם כסף תלוה גמ"ח לעני עמך, והעני שעמך יש לפרשו על נפשו שצריך לגמול חסד עם נפשו להמשיך בה המשכות אוא"ס ב"ה ועי"ז את עמי בחיריק היינו בחי' עמך מקו"ח היינו מה שבתחלת הבריאה הי' זה מצד כי חפץ חסד הוא היינו בחי' החסד שבבחי' חפץ הוי', וזהו ג"כ הפי' בפסוק כי חסד חפצתי בחי' החסד שבבחי' חפץ, ובחי' חסד זה נמשך ע"י גמ"ח בלי שום פני' שאפי' ריבית דברים אסור רק ע"י שהעני עמך עי"ז את עמי מה אני איני מט לעולם אף אתה אינו מט לעולם כו', וזהו על ג"ד העולם עומד היינו שיהי' העולם ע"ד בחי' עמידה שהוא ל' קיום זהו ע"י ג"ד אלו דוקא.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org