קלו

אור הוא הארה בעלמא שאינו נוגע לעצמותו כלל כמשל אור השמש או אור הנר שאינו נוגע להשמש או להנר כלל אם מאיר האור אם לאו, ועד"מ כשיש איזה מסך המסתיר על השמש לבלי יאיר אורה אחר המסך, לא יש שום שינוי בהשמש או בהנר, וכן כשלא יש דבר המסתיר והשמש או הנר מאירים בטוב לא יש שום תוס' או גרעון בהשמש כלל, וכמו אם ירבה חלוני הבית שבא יבא האור אל הבית ביותר מכמו אשר ימעיטו חלוני הבית שכ"ז אינו פועל שום שינוי בהשמש כלל, והיינו מפני שהאור הוא הארה בעלמא שאינו נוגע להשמש כלל. ועד"ז יובן למעלה ענין אור שמבחי' אור הזה הוא כלליות ההשתלשלות הנה אור זה אינו תופס מקום כלל ואינו נוגע אל עצמותו, ובחי' אור זה הוא בחי' אחת עם שם עד"מ שכמו שמו של האדם אינו נוגע אל האדם כלל שלעצמו אינו צריך להשם כלל כ"א זולתו יקראנו בשמו, אבל לעצמו א"צ להשם כלל. והגם כי השם יש לו קצת שייכות להעצם וכמ"ש ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולכל החי' כו' וכתיב וכל אשר יקרא לו האדם הוא שמו, וארז"ל הוא שמו שקרא לו אדה"ר, ואם נאמר שהשם הוא רק הסכם א"כ מה הי' חכמתו של אדה"ר במה שקרא שמות לכל הבהמה ולכל החי' כו', והלא ארז"ל ע"ז במד"ר בראשית פי"ז דף ך' ע"א אמר (הקב"ה) להם (למלאכי השרת) חכמתו מרובה משלכם הביא לפניהם את הבהמה ואת החי' ואת העוף, א"ל זה מה שמו ולא היו יודעים, העבירן לפני האדם ואמר זה מה שמו אמר זה שור זה חמור זה גמל כו' עד אני מה שמי לך נאה לקרות ה' שאתה אדון לכל בריותיך, הה"ד אני ה' הוא שמי הוא שמי שקרא לי אדה"ר.

וי"ל ע"ד מ"ש בת"ז תיקון מ"ט דפ"ח ע"ב לכולם בשם יקרא הה"ד ויקרא האדם שמות וגו' דא ההוא דאתמר בי' כתפארת אדם לשבת בית (כוונתו על האדם העליון שעל הכסא) דקארי שמהן לכל חיות הקדש לכל שרפין ואופנין וצבא דלעילא לכל חד קארי לי' בשם ידיעא ובדרגא ידיעא לאשתמודע לכל חד מאתר דאתנטיל כו' עכ"ל.

ועפ"ז י"ל שזה הי' חכמתו של אדה"ר שידע שהשור הגשמי שלמטה מאיזה בחי' נלקח דהיינו שנלקח מהבחי' שקרא לו האדם העליון פני שור, ע"כ אמר שזה השור הגשמי שמו שור כשם מקורו שנלקח משם וכן עד"ז

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org