Letter 960

ב"ה, כ"ה אד"ש, ה'תיש"א ברוקלין

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

שלום וברכה!

מוסג"פ הקונטרס ליום ב' ניסן הבע"ל, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, ובטח יזכה בו את הרבים ללמוד בו, וביחוד ביום השבת קודש פ' החודש ר"ח ניסן, ולמחרתו ביום ההילולא. כי כאמור בשיחה הנדפסת בקונטרס זה,

תלמידי בעל ההילולא, בניהם ובני בניהם, יש בהם כחו - כח המלמד את בן חברו תורה, ובמילא ישנה עליהם אחריות אל המלמד, בעל ההילולא. ולא עוד אלא גם

אלו שרק ראו אותו - גם בהם יש כחו, כח המלמד. ואפילו

אלו שלא ראו אותו, כחו זה בהם - על ידי כח המשלח, אשר על ידי כח זה שלוחו של אדם נעשה כמותו.

וכמה דרגות בזה:

נתינת רשות וכח לשליח לעשות כמותו של המשלח, אבל העשי' עשית השליח היא, כי השליח מציאות בפני עצמו הוא בכל עניניו, אלא שהוא רוצה למלאות את השליחות.

נתינת כח מהמשלח לשליח לעשות, עד שהעשי' עשית המשלח היא, כי אין פעולות השליח (בענין השליחות) מציאות בפ"ע, ואינם אלא כח המשלח. נתינת כח מהמשלח וביטול השליח להמשלח, עד שהשליח עצמו אינו אלא המשלח. וכל אחד ואחד הנהו אחד מסוגים הנ"ל ואחריות המתאמת לסוג זה עליו.

ובהתאם לדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בסיום שיחתו הנ"ל, הנה "מען דארף וויסן די כחות וואס מיר האבען, און דער אויבערשטער זאל העלפן" להביא את הכחות לידי פועל, ולהגיע להתכלית - להעשות, כדרישת בעל ההילולא, נר המאיר בכל הפרטים המבוארים בהקדמת הקונטרס.

בברכה ופ"ש כל החבורה תי'

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial