Letter 9020

ב"ה,ה' אור ליום ו' אלול, ה'תשכ"ה

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מענין ימים אלו ימי רצון, התגלות והמשכת רחמים רבים, י"ג מדות הרחמים,

ובלשון כ"ק רבנו הזקן: ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מר"ח אלול ואילך, (ולפני זה) כנגד י"ב שבטים ושבט לוי הכולל כולם,

שמזה מובן שהמשכה האמורה באה לבני ישראל כמו שהם חלוקים לשבטים ולא כמו שנכללים עדיין בשלשת אבות, ז.א. בעבודתו הפרטית של כאו"א ועניניו הפרטים,

ומבואר במ"א ומובן, אשר ההתעוררות לרחם על הרחוק יותר ולרחם גם בנוגע לפרטים - צריכה לבוא ממקור נעלה יותר - י"ג מדות הרחמים שאינן חוזרות ריקם.

ובדרך אפשר יש להוסיף בזה, מיוסד על דברי אדה"ז "שבט לוי הכולל

כולם" - שנקרא כן ע"ד ילווה אישי אלי -

שבעבודה הוא, אשר ע"י ש"כולל כולם", שעי"ז יהי' בכל אחד ואחד ילוה אישי (אין איש אלה הקב"ה) אלי (המשכת וגילוי י"ג מדות הרחמים: ה' ה' א-ל גו') יפעול זה - אני לדודי (אתעדל"ת), שכאו"א יהי' במדריגת בני לוי - שינדבו רוחו לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו

וכפס"ד המורה הגדול הוא הרמב"ם בידו החזקה, לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו

- וידוע מאמר כ"ק הבעש"ט דבמקום ששם רצונו שם הוא כולו -

והבינו מדעו להבדל לעמוד כו' ה"ז נתקדש קדש קדשים וכו',

וע"י אני לדודי - נעשה ודודי לי (אתעדל"ע), כדברי הרמב"ם שם ש"יהי' ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים".

ויום סגולה הוא יום ח"י אלול לכל הנ"ל, שהרי - כס=דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר - הוא הנותן חיות בהעבודה דאני לדודי ודודי לי.

בברכת כתיבה וחתימה טובה

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial