Letter 8984

ב"ה, ב' סיון ה'תשכ"ה

ברוקלין, נ.י.

הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ צנמ"ס כו' הרצ"ה שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ב' (נוסף על רשימת החד"ת של

כת"ר - שקדמו) - והרי ידוע שאין עניני לפס"ד וכו' ובפרט שכבר דשו בו רבים. ואתו רב הסליחה.

...ע"פ מרז"ל בפטפטייא דאורייתא: כדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת שמז) דואל אשת עמיתך גו' אזהרה לאיש בלבד - כ"כ גם בסמ"ג ל"ת צז. (וכנראה בס' יראים בסרי"ד ג"כ צ"ל: הזהיר צורנו על הנואף - ולא "הניאוף" כבדפוסים). ובחינוך מצוה לה "וכפל זה הלאו" ובמנ"ח שם "מתרין בו מלאו זה דכאן או מלאו דואל" - עפ"ז חסר הביאור שהיינו דוקא בנוגע לאיש.

מדברי הרמב"ן (אחרי יח, כ): ואפשר שאמר כו' טעם האיסור - צע"ג עם יש ללמוד מזה בנוגע להלכה, שהרי: א) מסיים שאין טעם זה נוגע להלכה (לעונש). ב) חוזר בו וכותב: והנכון בעיני כי בעבור כו' (ולא כתב: ועוד יש לומר או כיו"ב). ג) חותם שם: ורבותינו דרשו - שכוונתו לרבותינו בהלכה שבתורה.

Kehot Publication Society · commercial