Letter 8896

ב"ה, ו' מרחשון, ה'תשכ"ה

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם

מעם ודורש טוב

לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות

מו"ה שניאור זלמן

שליט"א

שלום וברכה!

זה עתה ראיתי הידיעה בעתון שאחיו שי' קבל רשיון לצאת ממדינתו להתיישב באה"ק ת"ו. וכנראה שזהו המשך להידיעה שכתב לי כ' במכתבו הקודם. ואברכה את כ' בברכת מזל טוב, והרי שמחת כל אחד מישראל היא שמחת הכלל, ובפרט אשר נפש אחת מישראל היא כעולם כולו, שזהו מהטעמים שנברא האדם יחידי.

ויהי רצון אשר מגאולת הפרט נגיע לגאולת הכלל, ויציאתו של אחיו שי' תהי' הקדמה לפתיחת שערי המדינה ההיא, פתיחה לרחבה ובקרוב, ומתוך חסדי ה' כי לא תמו.

ומבשורה לבשורה, בשורה משמחת מכאן שסו"ס יצא מהדפוס הספר "מאמרי אדמו"ר הזקן - תקס"ב, ונשלח לכ' בפ"ע.

כמדומה לי, כשהראיתי את הכת"י לכ' הערתי שהוא כת"י מיוחד במינו, שהמאמרים הם של אדמו"ר הזקן, הכת"י של אדמו"ר האמצעי, והי' ברשותו של הצ"צ, המעיד על הכת"י שהוא של אדמו"ר האמצעי, וגם הכניס בו הגהות בכמה מקומות. שכל זה מעיד על אמתיות הענינים וכו' עד שלולא זחלתי ואירא לחוות דעה מוחלטת בדברי דא"ח ועל אחת כמה וכמה בנוגע מאמרי אדמו"ר הזקן, שאפילו אדמו"ר הצ"צ אשר לבו כלב הארי אומר עליו "כשם שבין קד"ק לחולי חולין כך גבהו דרכיו מדרכינו" (צ"צ יו"ד סי' ס"ג, אות ח) והמדובר שם בנוגע לנגלה דתורה ועאכו"כ בפנימי' התורה - הייתי אומר שהנחות כמה מאמרים אשר בספרי מאמרי אדה"ז תקס"ב מתאימות יותר ועולות על הנחות המאמרים אשר נדפסו בלקוטי תורה, אף על פי שנדפסו בימי הצ"צ וכנראה בעריכתו. ואולי בעת הדפסת הלקו"ת לא הי' ספר כת"י זה אצל הצ"צ.

מכתבי הקודמים בטח נתקבלו במועדם, וכן ספר השיחות תש"ב שמסרתי על ידי הרב מחיפה הרב דוד שי' אסף שהי' בביקור כאן וחזר לאה"ק ת"ו.

דרך אגב, אף שחששתי לזמנו של כ' בידעי טרדותיו והי' לבי מהסס במסירת הספר לכ' אישית על ידי הרב אסף, אבל לא יכולתי להשיב פניו בזה, בפרט אחרי אשר הראני שנמצא הצירוף "חב"ד" - חכמה בינה דעת ביחד - בדברי המורה הגדול הוא הרמב"ם, בספרו משנה תורה, הל' יסודי התורה (פרק ב' הלכה ב') -

הלכה הפוסקת בהחלט שמוכרח לימוד יסודי התורה בהתבוננות, בחכמה בינה דעת, ולא עוד אלא שנוגע זה לקיום המצוות בפועל, ומדבריו הברורים והגלויים שם: היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו (של השם) בשעה שיתבונן האדם כולי ויראה מהם חכמתו כולי ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול.

וידוע דיוק המוחלטי של הרמב"ם בדבריו בספרו האמור, ובפרט כשהמדובר ביסודי התורה, שמזה מובן שלשונו "היאך היא הדרך" שוללת האפשריות לבוא לאהבת ה' ויראתו בדרך אחרת, והקדים לזה (הרמב"ם) אשר האהבה והיראה הן מצוות מן התורה וכביאור הפירוש על אתר שם הן גם היסודות לקיום המצוות.

בכבוד ובברכה.

Kehot Publication Society · commercial