MiShulchan HaAri
שם סי"א
שם סי"א
אם דעתה לבוא מהחופה בבין השמשות, אין לה לסמוך על זה שלא להדליק קודם לכתה ושתצוה לנכרי להדליק כשתבוא בבין השמשות, ושתברך היא על ידי פרישת ידיה מיד אחר הדלקת הנכרי שלא תיהנה לאורן עד אחר ברכתה, לפי שהאיך תברך וצונו להדליק והן דולקות כבר מקודם לכן או על ידי הנכרי.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: שהיאך תברך וצונו להדליק – עיין לשון מ"א שם, ולכאו' כוונת רבנו משום שמברך בל ולא בעל, עכ"ל.
ודבריו תמוהין, דהא מפורש בקו"א (סק"ג בסופו) דלהסברא דאינו יכול לברך (ואינו דומה לנט"י ע"י נכרי שיכול לברך כיון שבנדו"ד אין סיוע ע"י הישראל) לא מהני אפי' ב"על", והטעם מפורש בקו"א.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- MiShulchan HaAri
- Volume
- הלכות שבת
- Id
- rh-mr6cf2nm
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.