משולחן הארי
שם סי"א
שם סי"א
אם דעתה לבוא מהחופה בבין השמשות, אין לה לסמוך על זה שלא להדליק קודם לכתה ושתצוה לנכרי להדליק כשתבוא בבין השמשות, ושתברך היא על ידי פרישת ידיה מיד אחר הדלקת הנכרי שלא תיהנה לאורן עד אחר ברכתה, לפי שהאיך תברך וצונו להדליק והן דולקות כבר מקודם לכן או על ידי הנכרי.
כתב במ"מ וציונים וז"ל: שהיאך תברך וצונו להדליק – עיין לשון מ"א שם, ולכאו' כוונת רבנו משום שמברך בל ולא בעל, עכ"ל.
ודבריו תמוהין, דהא מפורש בקו"א (סק"ג בסופו) דלהסברא דאינו יכול לברך (ואינו דומה לנט"י ע"י נכרי שיכול לברך כיון שבנדו"ד אין סיוע ע"י הישראל) לא מהני אפי' ב"על", והטעם מפורש בקו"א.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- משולחן הארי
- כרך
- הלכות שבת
- מזהה
- rh-mr6cf2nm
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.