MiShulchan HaAri
שם
שם
אבל כשמזכיר לו שם מדה, אפילו אינו קונה ממנו כלל אלא שואל ממנו ואומר לו השאילני מדה יין, שאין לאסור כלל משום מקח וממכר, מכל מקום יש איסור משום עובדין דחול במה שהמשאיל מודד לו המדה שמבקש ממנו.
במ"מ מצויין למשמעות הגמ' והפוסקים.
נראה שכוונת המ"מ להא דמפליג בגמ' (ביצה כ"ט ע"ב) אליבא דרבנן בין כלי המיוחד למדה דמותר למלא בו (כשאינו מזכיר שם מדה) לשוקל כנגד הקופיץ דאסור, משום דהתם (בשוקל כנגד הקופיץ) קא עביד כדעבדין בחול, משא"כ הכא לא קא עביד כדעבדין בחול דעבדי אינשי דמקרבי חמרא במנא דכילא ושתו. ומשמע שאיסור שוקל כנגד הקופיץ הוא משום עובדין דחול ולא משום מקח וממכר (וכן מפורש ברבינו חננאל שם). [ובמ"מ וציונים נדחק בביאור כוונת המ"מ, ולפלא שלא הרגיש בכל הנ"ל, שהרי בעצמו כתב עד"ז להלן].
ועפ"ז מסתבר שגם כשמזכיר לו שם מדה דאסור היינו משום עובדין דחול ולא משום מקח וממכר, והיינו שעצם המדידה אסורה ולא משום גזירה. וכיון שטעם האיסור הוא משום עצם המדידה ולא משום דדמי למקח וממכר, שוב ליכא לפלוגי בין לוקח לשואל ובתרווייהו אסור.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- MiShulchan HaAri
- Volume
- הלכות שבת
- Id
- rh-s0q7v37z
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.